קרן קיימת: תאונה חקיקתית

מדובר ב-200 דונם שיילקחו מיער אותו נטעה קק"ל באיזור נחל עין חינדאק, בין בית החולים למושב אבן ספיר. זורקים באוויר מספרים של 700 יחידות דיור, כלומר, שווי קרקע בסביבות 40-30 מיליון דולר. ההתנגדויות לתוכנית הן מכאן ועד הודעה חדשה, מאירגוני הירוקים ועד אבו-גוש.

מתוך 9 חברי הוועדה, ארבעה הרימו כבר יד נגד התוכנית. הארבעה האלה, וגם ארבעה נוספים, מביטים בציפיה להצבעתו של חבר הוועדה אילן נוטע. חבר הוועדה אילן נוטע, שהוא נציג קק"ל בוועדה המחוזית, זז בכסא וגירד את הראש.

נוטע מהקק"ל יודע את מה שלא כל חברי הוועדה האחרים יודעים: שה-200 דונם האלה הם אדמת קק"ל.

על פי חוק "ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג", שעבר בכנסת לפני כמה חודשים, מקבלים האירגונים הירוקים ייצוג פורמלי בשורה של גופים חשובים, כמו הוועדות המחוזיות, נציבות המים, מועצת מקרקעי ישראל, ורשויות שונות כמו רשות הניקוז. זוהי התקדמות משמעותית בתולדות החקיקתית הסביבתית.

הגופים שמהם יבואו הנציגים הירוקים הללו הם חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע ואדם טבע ודין. גם הקרן הקיימת לישראל רצתה להכנס לרשימת האירגונים המייצגים, והצליחה להשתחל בסופו של דבר בהליכי החקיקה לרשימת האירגונים הללו.

קק"ל היא בעלת 13% מאדמות המדינה, ובניגוד למה שאפשר לחשוב, שיערות קק"ל בעצם נטועים על אדמת קק"ל, מרבית האדמות של קק"ל הן דווקא בתוך וליד ערים. קק"ל, שלמרות ה-13% היא שותפה שוות קולות במועצת מקרקעי ישראל, נהנית כל שנה מהכנסות משיווקי קרקע שלה, ובשנת 2002 הקשה היא קיבלה כ-400 מיליון שקל משיווקי קרקע שלה (באמצעות המינהל).

מדובר כאן בתאונה חקיקתית. התאונה נובעת מכך, שלקק"ל יש נציג במועצה הארצית לתכנון ובנייה, הגוף התכנוני העליון. הייצוג הזה של קק"ל הוא על פי חוק התכנון והבנייה. נציג קק"ל במועצה הארצית מוגדר עפ"י החוק כ"נציג הגופים המיישבים", שעניינו, הלגיטימי לכשעצמו, הוא פיתוח ובנייה. כלומר, המייצג של קק"ל במוסד התכנון העליון פועל מתוך האינטרס של פיתוח ישובים ובנייה, שמכניסה לקק"ל את עיקר תקציבה. התקציב הזה הוא עתיר נסיעות ותפנוקים של עסקנים פוליטיים מהדרגים הבינוניים (למען ההגינות צריך לומר, שבקק"ל זה מתחלק בין רוב המפלגות).

והנה, מכוח חוק אחר, ביתרת מוסדות התכנון והפיתוח החשובים, קק"ל מקבלת מושב כשלראשה כובע אחר לחלוטין. כובע ירוק מוצהר.

אפשר לצחוק על קק"ל על כך שהיתה בעלת תפקיד מרכזי בפרויקטים מגלומניים, כמו למשל ייבוש החולה. אפשר ללגלג על קק"ל, כפי שעושים יערנים מתוסכלים, על כך שנטעה בכל המדינה את "מדבריות האורן". אבל לקק"ל יש זכויות היסטוריות מוצקות בתחום הפיתוח, וגם היום היא מבצעת עבודות פיתוח סביבתי חשובות. צריך אפילו לזקוף לזכותה את הנחת היסודות של ענף התשתית, ענף שכה רבים מהפעילים בו הם בנים של מי שהיו עולים חדשים, שקק"ל לימדה להפעיל טרקטורים בשנות ה-50'.

מטען הזכויות של קק"ל אינו מצדיק את המצב המוזר שנוצר, לפיו על פי חוק אחד היא יושבת במועצה הארצית כבעלת ענין בפיתוח ובהכנסות משיווקי קרקע, ובמוסדות בכירים אחרים, מכוח חוק אחר, היא יושבת על תקן של אירגון סביבתי ירוק.

אילן נוטע המשיך לגרד את הראש. שמונה חברי הוועדה המחוזית התחילו לאבד את הסבלנות. נו?!

"אני מצטער", הודיע אילן נוטע וקם ממקומו, "אני חייב לצאת לרגע לעשות שיחת טלפון".