שנה וחצי בלי מנהיג

מינהל התכנון מחכה ומחכה למינוי מנהל, ועוד נושא מקצועי ממדרגה ראשונה נקלע להתגוששות בין שרי ממשלה

עברה שנה וחצי מאז פרשה לגמלאות מנהלת מינהל התכנון הקודמת, דינה רצ'בסקי, ולמרות זאת לא התפנה איש להחליט מי ימלא את מקומה. לא רק זאת: מינהל התכנון, הגוף שנותן שירותים מקצועיים לשר הפנים, לוועדות התכנון השונות, ומי שמתפקידו לסייע בקביעת מדיניות התכנון, הפך בשנה וחצי האחרונות לזירת התגוששות בין פוליטיקאים, שמעונינים מאוד לשים רגל כבדה על מוקד כוח, שמשפיע על הקביעה איזה שדה יישאר ירוק, ומי יהפוך את הפרדס שלו לנדל"ן מניב.

ראש הממשלה, אריאל שרון, החליט עוד בקדנציה הקודמת שהוא רוצה את מינהל התכנון אצלו, צמוד למינהל מקרקעי ישראל, אותו נהג לגרור אחריו לכל תפקיד אליו נכנס. מחאה ציבורית, וחשש לניגוד עניינים, גרמו לשרון לוותר בסופו של דבר על המינהל, להוציא אותו ממשרד התשתיות, אליו הכניס אותו כמה שנים קודם לכן, ולמסור אותו לשר התמ"ת, אהוד אולמרט, שמונה באותה הזדמנות ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל. מה הקשר בין תעשייה ומסחר לבין מינהל מקרקעי ישראל? אין. אז מה?

לחץ כבד שהופעל על שר הפנים, אברהם פורז, ערב הבחירות, גרם לו להודיע שיוותר על מינהל התכנון. שרון החליט להעביר גם אותו לתמ"ת. לפי שעה, המהלך אינו מבוצע בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שקבע שמינהל התכנון אינו יכול לעבור משר אחד למשנהו בעקבות גחמה פוליטית, וכי העברה כזו צריכה להיות מנומקת בנימוקים משכנעים.

החשוב מכל: מהלך שכזה זקוק לאישור הכנסת, במסגרת שינוי חקיקה. שרון, כמנהגו, כשהוא יודע שאין סיכוי שמהלך כזה יעבור בשלום, הוא אינו מעלה אותו לסדר היום. מה שבטוח הוא, שהכנסת יצאה לפגרת קיץ ממושכת, ואין מי שיאשר את המהלך הזה במשך מספר חודשים. התוצאה היא, שמינהל התכנון מתנדנד בין שמיים וארץ, בלי ראש, וכל נושא התכנון תקוע.

בראש מינהל התכנון עומד בינתיים, מזה שנה וחצי, מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי מרדכי, שהוא אומנם אדם מוכשר, אך ללא השכלה לא באדריכלות ולא בתכנון. אם לא די בכך, מרדכי עומד במקביל גם בראש הוועדה לתשתיות לאומיות, שהיא האנטי תיזה לתכנון, והוא גם חבר בוועדה להאצת הבנייה. איך פותרים את הדיסוננס הזה? לא ברור.

פורז, שלפי שעה יצא מכל המהלך כמו טירון פוליטי, החליט לעשות מעשה. בתחילה הוא הודיע, שיהיה מוכן לוותר על מינהל התכנון לטובת משרד התקשורת. כשראה שהוא לא מקבל לא תקשורת ולא תכנון, החליט שהעיסקה בטלה, והודיע לפני שבוע לנציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, באמצעות המנכ"ל שלו, מרדכי, שהגיע הזמן שאחרי שנה וחצי תכונס סוף סוף ועדת האיתור, עליה החליטה הממשלה הקודמת, ותמצא מנהל תכנון חדש.

הולנדר, אחרי שהשעה את מינוי ועדת האיתור בטענה שצריך להמתין ולראות בידי איזה שר יהיה מינהל התכנון, החליט להיענות לבקשה, והודיע בשבוע שעבר שזה שאלה של תיאום בלבד עד שתכונס הוועדה, בה יהיו חברים מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הולנדר, דינה רצ'בסקי ופרופ' דני שפר מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

בתגובה למהלך של פורז, הודיע אולמרט שהוא לא מתכוון לוותר על מינהל התכנון, ואף הצהיר שבקשתו של פורז נוגדת לחלוטין את ההתחייבות שנתן לממשלה.

לדברי אולמרט (וגם הפעם, בניגוד לדעת רובינשטיין), אין שום ניגוד עניינים בעובדה שהמינהל, שהוא גוף המשווק את קרקע המדינה, ושיש לו אינטרסים כלכליים, יהיה באותו משרד עם הגוף המתכנן. לדברי אולמרט, מינהל התכנון ומינהל מקרקעי ישראל יהיו יחידות סמך נפרדות, שאין ביניהן שום קשר.

בדבריו הדגיש אולמרט, ששני הגופים תחת הנהגתו יעברו רפורמה. מינהל מקרקעי ישראל יחדל להיות גוף שכל מטרתו היא למקסם רווח (המינהל הוא עוסק, וגובה מע"מ), אלא מי שנועד להגשים את יעדי המדינה בשיווק הקרקע. עוד הבטיח אולמרט, שהמינהל תחת הנהגתו יעבור מהפך, שבסופו הוא יספק שירותים בצורה מהירה ונקייה. מינהל התכנון גם הוא יהפוך לגוף יעיל הרבה יותר.

ל"גלובס" נודע, שלאולמרט יש שני מועמדים עדיפים למשרת מנהל מינהל התכנון: מהנדס עיריית ירושלים, אורי שיטרית, ומהנדס עיריית תל-אביב, דני קייזר, שעצם הרעיון די הפתיע אותו.

עתה נשאלת השאלה, מה יהיה המהלך הבא. האם אולמרט יניח לוועדה בראשות מרדכי לבחור את מנהל מינהל התכנון, או שיבקש למנוע זאת, כדי שהמנכ"ל שלו מהתמ"ת יהיה בצוות החיפוש, שגם יחליט על המועמד. סביר להניח שאולמרט לא יחמיץ את ההזדמנות להשפיע בנושא כה חשוב.

מי יהיה המועמד?

עוד בטרם החלה הוועדה לפעול - במינהל התכנון כבר נפגעו מעצם הרעיון המיוחס לאולמרט למנות אדריכל חיצוני לתפקיד, ולדלג בכך על עובדי המינהל.

במינהל התכנון אומרים, שעצם הכוונה מרמזת על חוסר אמון מוחלט באנשים שצמחו במערכת, וחמור מכך: על חוסר אמון בקו השליט כיום במינהל התכנון, שבא לידי ביטוי בתוכניות המתאר השונות.

"השאלה שצריכה להישאל היא, האם המטרה היא בעצם להביא לשינוי במדיניות התכנון, כפי שגובשה ב-10 השנים האחרונות", שואלים במינהל התכנון, "או שמא מאחורי השאיפה לרוח חדשה לא מסתתרת כוונה לשנות את מדיניות התכנון ואת הקביעות שנקבעו במסגרת תוכניות המתאר המחוזיות והארציות?"

אולי מי שרוצה שינוי רוצה לייעל ולפשט הליכים, ולהכניס רוח ניהולית חדשה? גורמים במינהל התכנון אמרו: "פישוט הליכים יכול לעשות כל מנהל טוב, באם הוא בא מבחוץ או באם הוא בא מבפנים. לדעתנו, יש יתרון למי שבא מבפנים, שכן הוא מכיר היטב את המערכת. ממועמד כזה יחסך זמן הלימוד, והוא גם ידע בדיוק היכן צריך לתקן. "אם יתנו למנהל כלים מתאימים, תקציבים, ואפשרות לשפר ולייעל, הוא יעמוד במשימה. יש מגוון שלם של צעדים בעזרתם ניתן ליעל את הליך התכנון, שאינם קשורים בהכרח לכוח אדם. צריך למחשב את מינהל התכנון בצורה יעילה ועדכנית, צריך לאפשר לפרסם מכרזי תכנון לגופים חיצוניים, ולפשט את ההליכים שנקבעו על ידי המועצה הארצית, ושאינם קשורים בחוק התכנון והבנייה.

"כדי ליעל את הליכי התכנון צריך קודם כל לעשות סדר בשאלה מי מתכנן. כיום, כמעט כל משרד ממשלתי מחזיק גוף תכנון, שרק שם רגליים לגופי התכנון האחרים. תופעה זו גורמת לבזבוז אדיר של משאבים, ולליבוי יצרים מיותר. מינהל מקרקעי ישראל עוסק בתכנון תוכניות לאומיות, בשעה שכל תפקידו הוא לשווק קרקע ולתת היתרי בנייה בשטחים המיועדים לפיתוח שבניהולו. המינהל משקיע בכך מיליוני שקלים - לשווא.

"משרד השיכון משוכנע אף הוא, שייעודו הוא לעסוק בתכנון, בשעה שהוא צריך לעסוק בבעיות שיכון, בתוכניות פינוי-בינוי ובהשכרה לנזקקים. משרדים ייעודיים צריכים לתכנן תוך הקפדה על המדיניות המעוצבת במועצה הארצית. כך למשל, משרד החקלאות צריך להפסיק להתערב במדיניות לאומית הקשורה ליישובים החקלאיים. אם כל אלה יתבצעו, תהליכי התכנון יהיו פשוטים הרבה יותר, ומטבע הדברים יארכו פחות זמן".

לפני שפרשה לגמלאות אמרה רצ'בסקי, שיש למנות מנהל מינהל תכנון בהקדם, שכן תפקידו של מינהל התכנון הוא לקבוע מדיניות באמצעות המועצה הארצית, לקדם תוכניות מתאר חדשות, לחשוב על נושאים חדשים ולתמוך בתוכניות קימות, לקדם את תמ"א 35 ולמנוע את האפשרות לקבל החלטות הנוגדות את מדיניות התכנון הלאומיות. העדרו של מנהל כזה מונעת ממינהל התכנון לחוות את דעתו בנושאים מכריעים, ומעכבת את תהליכי התכנון.

סזאר יהודקין, מתכנן ערים וחבר בעמותת במקום, אומר שלשרי הפנים ישי ופורז היה מספיק זמן למנות ועדת חיפוש, וחבל מאוד שהתרשלו ולא עשו זאת קודם. לדבריו, משרת מנהל מינהל התכנון היא לא תפקיד זוטר, שניתן להפקידו בידי מי שממלא עוד שלושה תפקידים במקביל, כפי שעושה זאת מרדכי. מרדכי הוא גם מנכ"ל משרד הפנים, חבר בוועדה להאצת הבנייה, ויו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות.

"תפקידו של מינהל התכנון הוא אחראי מדי מכדי שהפוליטיקאים יהפכו אותו לכלי משחק. מינהל התכנון קובע כיצד תראה המדינה בה חיים שישה וחצי מיליון איש. הוא קובע את מערכות הכבישים, התשתיות ומציע פתרונות תעסוקה לדורות הבאים. אי אפשר להפקיר את הנושאים האלה רק כי שרי הממשלה רבים ביניהם, והכנסת אינה מעוניינת להחליט".

גלובס: אולי למישהו זה נוח שהמערכת לא מתפקדת?

יהודקין: "מה שקורה כיום בנושא הקרקעות החקלאיות הוא רק הוכחה לכך שאין שום רצון להכוונה ברמה הארצית. לא הייתי פוסל את המחשבה אולי יש כאן יד מכוונת, שכל מטרתה היא למנוע ראייה כללית מתוך כוונה להמשיך בשיטה הקיימת של אישור תוכניות נקודתיות של יזמים ובעלי אינטרסים שונים, על חשבון צרכי הכלל".

- האם לדעתך ראוי למנות אדריכל, מהנדס או גיאוגרף מהמגזר הפרטי?

"מינוי כזה הוא בעיה, שכן אף אחד לא יסכים, ובצדק, לסגור את המשרד הפרטי שלו לחמש שנים. אני מכיר טענות לפיהן מי שבא מבחוץ ער יותר לבעיות של יזמים. זה אולי נכון, אך יחד עם זאת מועמד כזה מבין פחות כיצד עובדת המערכת מבפנים.

"לדעתי, הכי טוב למנות מועמד פנימי, מי שמכיר את המערכת ויודע איך היא פועלת, וגם מעוניין לשפר אותה. הכי חשוב: מועמד כזה לא חייב שום דבר למי שמינה אותו".

נציב הדורות הבאים בכנסת, השופט (בדימוס) שלמה שהם, כתב בשבוע שעבר (ג') מכתב לשרון, בו הציע לו, על דעתו ועל דעת אנשי מקצוע מתחום התכנון, להשאיר את מינהל התכנון במשרד הפנים, ולהשלים את הליכי המינוי למנהל מינהל התכנון.

לדברי שהם, יוזמה לשינוי מבני ארוך טווח במערך התכנון היא הליך מבורך, אך יחד עם זאת יש להתריע על הכפפת מינהל התכנון למשרד ממשלתי הממונה גם על מינהל מקרקעי ישראל, שכן יש בכך כדי ליצור ניגוד עניינים מובנה וחשש ממשי לקבלת החלטות העלולות להיות בכייה לדורות.

לדעת שוהם, המהלך בו נקט פורז, שדרש את מינוי מנהל מינהל התכנון, הוא נכון. שוהם אף הודיע שיתנגד לתהליך חקיקה להעברת מינהל התכנון ממשרד הפנים. במכתבו הדגיש שהם, "למותר לציין את החשיבות המכרעת לעתיד המדינה של הליך תכנון מסודר, ואסור שהחלטה כזו תתקבל מתוך שיקולים זרים ושיקולים שמתקבלים תוך ניגוד עניינים".

לדברי יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יואב סרנה, מינהל התכנון הוא הגוף הבכיר ביותר במדינה, ולכן, כשהוא אינו מתפקד, הדבר משפיע על כל הליכי התכנון. סרנה מדגיש, שמדינת ישראל סובלת מהליכי תכנון ארוכים בצורה בלתי נסבלת, ולכן אין להוסיף עליהם מכשולים נוספים. לדבריו, כתוצאה מאי פעילות סדירה של מינהל התכנון, פרויקטים של בנייה ופרויקטים של תשתית אינם מבוצעים, למרות שלחלקם הושג מימון, וזאת בשל העובדה שההליכים הסטטוטוריים מתעכבים.

"עיכוב ההליכים מוביל את המשק לקיצוניות", אומר סרנה, "במקום לייעל את הליכי התכנון, מקימים ועדה לתשתיות לאומיות, שמטרתה לאשר פרויקטים לאומיים ללא כל בקרה תכנונית, עובדה שמזיקה לא רק לפרויקטים אלא גם למשק כולו.

"הניסיון מלמד, שהליך סטטוטורי בארץ נמשך ארבע וחמש שנים, וזאת לעומת אירופה, שם ההליך מושלם אחרי שנה בלבד", אומר סרנה. "כשהממשלה מעבירה את מינהל התכנון ואת מינהל מקרקעי ישראל ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, וכשהשרים אינם דואגים למנות יו"ר מינהל תכנון, מהלכים מסוג זה מאותתים לרשויות ששום דבר לא בוער, ויש המון זמן. זה אבסורד מוחלט, שבמדינה שיש בה מחסור בתשתיות ואבטלה קשה, פרויקטים אינם מבוצעים לא בגלל מחסור בכסף, אלא בגלל חוסר יכולתה של הממשלה להחליט בנושא כה חשוב".