ראש העיר הבא של ת"א מסכם ומבטיח

"איום אחר על שוק הנדל"ן הוא העדר מערכת הסעת המונים רבת קיבולת, מודרנית, יעילה וברת תחרות למכונית הפרטית. מבחינת איכות הסביבה, המזהמים העיקריים הם מפעלי תעש, תחנת הכח רידינג והתחבורה ציבורית, קרי אוטובוסים. התפתחות מערכת הסעת ההמונים בגוש דן, המתקדמת בימים אלה, תיתן דחיפה משמעותית לפיתוח המע"ר.

"חסרונה והעדרה של תוכנית אב שלמה וכוללנית הורגש לאורך זמן. מאידך, עקב משך הזמן הארוך הנדרש להכנתה, היא עלולה להיות כבר לא רלוונטית ביום אישורה. לכן, בחרנו בהכנתה של "עיר", התוכנית האסטרטגית לת"א-יפו. מהלך הכנתה הושלם במהלך של שנתיים בלבד. תוכנית זו תשמש כלי בידי העירייה להכוונת וסנכרון פעולותיה, תוך שהיא כוללת אמצעי ניטור ובקרה על מידת השגתה של התוכנית את יעדיה וחזונה.

"לגבי סוגיית שדה התעופה: השדה בשטח של כ-800 דונם ולאורך 1.5 ק"מ חוף ים, גוזל שטח קרקע חיוני לפיתוח החלק הצפוני של העיר, ובנוסף מטיל מגבלות קשות על יכולת הפיתוח והבנייה של סביבתו. מאידך, ראוי שלעיר יהיה שדה תעופה בנגישות מיידית. נראה שהקמתו של אי בהמשך כביש 5 יאפשר את הנגישות אהווירית החשובה הזו של הפריפריה, כמו גם של מדינות אגן הים התיכון, וכן הקמת מתקני תשתית כמו תקן התפלת מים. "התחנה המרכזית, חדשה וישנה: תוכנית אב למתחם התחנות תושלם תוך כ-6 חודשים ותקבע מגמות פיתוח, קביעת היחס הנכון, פתרון מושכל לתופעת מהגרי העבודה וכיו"ב.

"מצוקת החניה בעיר מאפיינת ערים רבות בעולם שעברו תהליך הצטופפות ומרכוז. מצאי החניה בחלקיה הבנויים של העיר רחוק מאוד מעמידה בתקן כלשהו. ביצוע חניונים ציבוריים מתחת לרכבות ציבוריות, מתחת לכיכר היכל התרבות-הבימה, כיכר רבין, קצה שד' רוטשילד וכיו"ב, אמור לסייע בכך, יחד עם מדיניות ניהול מלאי החניה וניצולם בצורה מיטבית לאורך כל שעות היממה.

"ההישג הבולט ביותר הוא שיקום ושיפור משמעותי של איכות החיים של תושבי העיר, תוך שיתופם בקביעת סדר העדיפויות לביצוע פעולות אלה, ניצול אינטנסיבי יותר של שימושי התעסוקה, יחד עם גיבושה של תוכנית אב כוללנית לעיר, המבוססת על שיתוף הציבור כאמור (למעלה מ-800 מתושבי העיר היו שותפים בתהליך הכנתה) הוא מההישגים הבולטים.

ארנון גלעדי, כיום מנכ"ל הרשות לפיתוח יפו העתיקה, מתמודד מטעם הליכוד (4 מנדטים): "הבעיה המרכזית של העיר היא תשתיות התחבורה העומדות בפני קריסה מוחלטת בשנים הקרובות. הנכנסים לעיר מידי יום פוקקים את הכניסות לעיר ואת מרכזה, ומזהמים את האוויר בצורה מסוכנת. העירייה, בסיוע ממשלת ישראל, צריכה להזיז את פרויקט מערכת להסעת המונים בעיר. בקהיר כבר הקימו רכבת תחתית, בירושלים מקימים רכבת קלה ובתל-אביב הפרויקט תקוע. צריך להפסיק לטפל בקוסמטיקה של העיר.

"הסחבת הבירוקרטיה המיותרת באישור תוכנית אב לעיר צריכה להיפסק. בתוך 24 חודש מיום הבחירות תאושר תוכנית אב מסודרת לתל-אביב-יפו.

"יש לבצע תוכנית מהפכנית לבנייה לגובה מעל תוואי האיילון. יש למכור זכויות לבנייה למגורים ולמשרדים לגובה רב מעל נתיבי איילון. בנוסף יש לבצע תוכנית פינוי-בינוי בכל מתחם התחנה המרכזית הישנה והחדשה ובאיזור יד אליהו, במסגרת תוכנית אב חדשה לעיר, לעידוד כניסה של זוגות צעירים.

"העירייה כשלה כשלון חרוץ בתחרות על חברות ענק, שעזבו את העיר ושוכרות מאות אלפי מ"ר של משרדים בכל רחבי גוש דן. בכך הפסידה ומפסידה העירייה מידי שנה עשרות מיליוני דולרים של ארנונה. יש להציב תחרות הולמת לערי הפריפריה, הן בארנונה אטרקטיבית והן בהטבות נוספות.

"יש לתמוך בהעברת שדה דב לים, ובבנייה בגוש הגדול, תוך שמירה על חוף הים ועל ריאות ירוקות. בנוסף, יש לבצע הרחבה מסיבית של חניוני חנה וסע. אם כי הפתרון היחיד לבעיה זו בתל-אביב יהיה בהקמת מערכת הסעה המונית מודרנית ומשולבת, כמו בערים הגדולות בעולם.

"ההישג היחיד אותו ניתן לזקוף לזכות הקדנציה הנוכחית היא, כי ראש העיר, רון חולדאי, התגלה כקוסמטיקאית מצוינת".

פאר ויסנר, יו"ר סיעת הירוקים (2 מנדטים): "אני רואה את הכישלון הגדול בחוסר תוכנית אב אינטגרטיבית. יש לקדם תוכנית עבודה, שתכלול לוחות זמנים מוגדרים לסיומן של תוכנית אב ותוכניות מתאר לעיר. עד היום, התוכנית עוכבה בלחץ של יזמים ומקורבים, שנהנו מחוסר קיומה של תוכנית כזו.

"בעיר ישנן עתודות קרקע, מאושרות ובתכנון, למשרדים ותעסוקה. יחד עם זאת, יש לפעול להגדלת הפוטנציאל לאורך האיילון, בכדי ליצור רציונליזציה של תשתית תנועה ציבורית לכל הבאים בשערי העיר. העיר אכן חסרה במלאי זמין למגורים. יש לעודד דווקא פיתוח באיזור דרום העיר וביפו.

"השגיאה המרכזית נעוצה בחוסר ראייה כוללת וקידומם של פרויקטים תחבורתיים, מה שהפך את העיר לאיזור בלתי ניתן למגורים, וכן במדיניות ארנונה "דורסנית", שגרמה לבריחת עסקים ולהתדרדרות איזורים שלמים. "העברת שדה התעופה לים הנה משגה יקר וחסר כל תועלת. במרחק של כ-15 דקות נסיעה מצוי שדה התעופה בן-גוריון, ואיני רואה כל סיבה להקמת שדה תעופה נוסף בים, במיוחד לאור העובדה שגם הצבא הודיע על נכונותו לוותר על שדה דב.

"הגוש הגדול חייב להיות מתוכנן כאיזור מגורים משולב בפארק חופי ובטיילת ים רחבה וגדולה, במרחק של 300 מ' לפחות מקו המים, על מנת לאפשר לתושבים פארק נוסף, תוך שימור המצוקים הנפלאים וחוף הים. תהליך הבנייה חייב לקחת בחשבון את שכונות המגורים הקיימות.

"איזור התחנה המרכזית הישנה והחדשה חייב לקבל תוכנית כוללת, שתיצור איזור חדש. את חזיתות הבניינים המקיפים את האיזור יש לייעד לתעסוקה ולמשרדים, וכן לשלב בתוך המתחם מגורים וריאות ירוקות. רק בתוכנית כוללת ומפורטת יש סיכוי להציל את איזור התחנה המרכזית, בחיבור נכון לרכבת הקלה וחיבור לרכבת הפרברים.

"לגבי תשתית החנייה בעיר, יש לבצע שינוי מדיניות מהותי. מעבר מהמדיניות הנוכחית, שבה התושב נענש, למדיניות הנותנת עדיפות ברורה לתושבי העיר שהם בעלי כלי-רכב. מעבר ממדיניות המעודדת כניסת כלירכב מבלי לקחת בחשבון את המחיר הסביבתי, למדיניות המגבילה את כניסת המכוניות למרכז העיר. מעבר ממדיניות של סלילת אוטוסטרדות בתוך העיר ובניית חניונים, למדיניות של הקצאת משאבים לפיתוח תשתית תחבורה ציבורית ופיתוח אמיתי של שבילי האופניים.

"יש להטיל "אגרת כניסה" על רכבים הנכנסים למרכז העיר בשעות העומס, כפי שנעשה בלונדון. הענקת חנייה חופשית לתושבי העיר בכל שעות היום, בכל מקום המסומן בכחול לבן. החזרת "הפס הלבן" שיבטיח עדיפות במציאת חנייה במקום המגורים בשעות הערב.

הנחת העבודה היא, כי אגרת הכניסה צפויה מצד אחד להפחית בכ-30% את מספר כניסות המכוניות לעיר, ומצד שני תגדיל את הכנסות העירייה בכ-500 מיליון שקל בשנה.

"אנו שוללים תוכניות פינוי-בינוי באופן שבו הם התבצעו בשכונת הארגזים. אנו תומכים במהלך של התחדשות עירונית באמצעות התושבים, כפי שהדבר מתבצע בשכונת נוה-שרת ורמת אביב. לתוכניות התחדשות עירונית באמצעות תושבים יש יתרון - הן מאפשרות בקרה על התוכניות, צדק כלכלי והיסטורי עם דיירי השכונות ונותנות סיכוי אמיתי ליישומם.

"לצערי, אין הישג משמעותי שהושג בקדנציה הנוכחית, שהייתה שזורה בקוסמטיקה בלבד. הקדנציה הנוכחית מאופיינת בהצפות בשכונות עזרה והארגזים, זיהומי קרקע ומים בנחלת יצחק, בהזרמת 6 מליון קוב ביוב גולמי לים ובהרבה קוסמטיקה ובזבוזי כספים".

גילה הרץ, אדריכלית ושמאית מקרקעין, חברת מועצה ויו"ר ועדת הביקורת בעירייה, מתמודדת מטעם סיעת זכות הציבור (מנדט 1): "הבעיה המרכזית היא הפקרת האינטרס הציבורי התכנוני בידי פוליטיקאים, חברי ועדת תכנון ובנייה, אשר זיקתם לבעלי הון ולגורמים אינטרסנטיים הדוקה, ומעקרת את השיקולים התיכוניים והציבוריים לטובת השיקולים הכלכליים פרטניים.

"זו גם הסיבה, שעד היום לא הוכנה תוכנית מתאר לעיר, מאז תוכנית גדס, שמקנה עקרונות תכנון בעלי ערכים סביבתיים-חברתיים, אשר תשמיט את הקרקע מהתנהלות של אישור תבע"ות נקודתיות, אשר משמעותן הוספת אחוזי בנייה שמשביחות את הקרקע ליזם אחד מצד אחד, ופוגעות במקרקעין גובלים וסמוכים מן הצד השני. התב"עות הנקודתיות הן הרעה החולה של התכנון העירוני.

"לצערי, גם איכות הסביבה והתשתיות מקבלות טיפול בהתאם לאינטרסים הכלכליים. כך למשל, תשתיות הביוב קבלו תנופה מרשימה באמצעות הארנונה של משלמי המיסים. גם פיתוח התשתיות ושמירת הגנים הציבוריים והשטחים הפתוחים הפכו בני ערובה לאינטרסים ולתוכניות של תאגידים וחברות כלכליות. התרבות השלטונית היא תרבות של עולם שלישי והטכנולוגיה של עולם ראשון. המפגש הזה הוא מפגש קטלני מבחינת האזרחים.

ניתן לפעול לקידום תוכנית מתאר בתוך שנתיים עד לאישורים סטטוטורים. יש מספיק נתונים והחלטות על פיהם אפשר לקדם תוכנית. המושג של "עתודות קרקע זמינות" מורכב משני יסודות , האחד, ה"קרקע" והשני, ה"תוכניות המאושרות על הקרקע". למעשה, אין מצוקה בעתודות קרקע זמינות בת"א-יפו. יש אולי מצוקה בזמינות תוכניות עתירות זכויות בנייה המבוקשות מעת לעת על ידי יזמים וכרישי נדל"ן, שמימוש דרישותיהם משמעותן חיסול שכונות שלמות על תושביהן - תוכניות כאלו אכן לא זמינות.

"השגיאה הגדולה ביותר היא מריחת העיר בבטון בדרך של העמסת זכויות בנייה על מקרקעין ללא שיקול תכנוני, אלא שיקול כלכלי-ספציפי. כך למשל, בניית המגדלים בשד' רוטשילד היוו נקודת מפנה בתפיסה השלטונית של מוסדות התכנון העירוני, אשר נכשל בתפקידו כנאמן הציבור והפך להיות "ספסר זכויות הבנייה" הגדול במדינה.

הכישלון הגדול הוא בכך, שהממסד לא השכיל למצוא הדרך לשיתוף הציבור בקבלת החלטות באשר לתוכניות חשובות שיש להן חשיבות ציבורית.

"העברת שדה דב - כן. לים - לא. שדה התעופה צריך לצאת מהעיר. הן בשל מטרדי הרעש, תנועה וחנייה, והן בשל סכנת בטיחות טיס בקרבת אזורי מגורים. את השדה יש להעביר לנתב"ג בשילוב ביצוע תוכנית רכבת, ת"אנתב"ג. אני מתנגדת לתוכניות פינוי -בינוי. שכונות שיש לשקם חייבות לעבור שיקום חברתי-סביבתי, תוך שניצול השבחת הקרקע יוחזר לשכונה בדרך של משק סגור.

"בנושא החנייה, ניתן לאפשר חנייה לתושבי חוץ בחניוני "חנה וסע". מקומות תעסוקה מחוללי תנועה וחנייה יפעילו מערכת הסעה פרטית-ציבורית של "שאטלים", מיניבוסים הממונעים על גז או חשמל".

ישראל גודוביץ, מהנדס עיריית ת"א לשעבר המתמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "גודוביץ טוב לת"א", לא מכהן במועצה הנוכחית: "הבעיה של ת"א בתחום הנדל"ן היא, שמעולם לא היה לה ראש עיר עם חזון אורבני ברור. רק ראש עיר דוגמת ג'יימס לרנר, ראש העיר המופלא של קוריצ'יבה בברזיל, הצליח להמריא את עירו לפסגה אליה הגיעה. אגב, לרנר היה מהנדס העיר לפני שנבחר לראש העירייה והוא אדריכל במקצועו.

"כל מי שהבטיח תוכנית מתאר מאושרת לת"א זורה חול בעיניים. הדרך היחידה והנכונה היא להכין תוכנית אב אסטרטגית תקופתית ל-5-10 שנים. גם גאון המתכננים לא יכול לצפות את הדינמיקה של העיר.

"ת"א נעדרת תשתיות דוגמת ביוב, מים, חשמל, תקשורת, ובעיקר תשתית תחבורתית, ולא חסרה עתודות קרקע. במקום בניית מפלצות חדשות וגורדי שחקים מחוץ לעיר ובתוכה, יש לשקם את המרקם האורבני הכולל במרכז העיר ובדרומה. אזורים שלמים עומדים מוזנחים ונטושים.

"השגיאה הגדולה ביותר היא הרעיון הנואל של תב"עות נקודתיות, הגורמות להרס המרקם האורבני של ת"א ובסופו של דבר לבכיה לדורות. קיימת אפשרות לבטל את הארנונה למגורים ולתקן את ההרס. ביטול המרכיב המיותר הזה בסל ההוצאות יביא למעשה לתנופה כלכלית אדירה בעיר.

"העברת שדה דב לים זה קשקוש. רק בפרובינציה על סף פשיטת רגל כלכלית יכול מישהו להתייחס לנושא ברצינות. כל התוכניות לגבי הגוש הגדול אושרו, פורסמו, הופקדו ונחתמו כבר לפני עשור, ואילו יכולתי הייתי משנה את התכנון. לגבי התחנה המרכזית החדשה היא עובדה בשטח. צריך חשיבה יצירתית חדשה ובת זמננו על מנת להפוך את העובדה המצערת למנוף שיפתח את האזור כולו. יש למצוא פתרונות אורבניים כוללים ומיידים, אחרת התדרדרות האזור כולו תגרום לכך שכל התכניות יישארו על הנייר.

"בעיית החנייה היא הנגישות ולא המקום: אין תשתית ראויה של כבישי גישה ולא יעזור אם יהיו בת"א עוד מליון מקומות חניה, כשאי אפשר יהיה לזוז בכבישים. פרויקט פינוי-בינוי הוא פרויקט ש"דגל שחור מונף מעליו", והדוגמאות לכך הן שכונת הארגזים ומתחם שפירא. אלה הלוקחים בו חלק - יזמים, בירוקרטים ופוליטיקאים מהשלטון העירוני והממשלתי - משתתפים ב"רפורמה" אגררית, אלא שבניגוד למקובל ברפורמה, האדמה מועברת מאזרחים ממעמד כלכלי נמוך ליזם בעל הון המקורב לשלטון ומטעמו. זוהי הפקעה לכל דבר, שלא נועדה לצורכי רווחה ציבורית, אלא לצורכי רווח פרטי על חשבון התושבים.

"על מנת ליצור רווח, יש לפגע בערך העכשווי של הנכסים. מדוע שלא יזכו גם מיעוטי היכולת באפשרות לבנות את ביתם כפי רצונם על שטח אדמה פרטי? אם התשובה היא כי פרויקט פינוי-בינוי הוא כה מוצלח, יואילו נא גם תושבי אפקה, צהלה ותל-ברוך להצטרף לפינוי-בינוי.

"ה'הישג' של הקדנציה הוא בודאי החלפת המדרכות מבלטות X45‏45 בצבע אפור כהה למרצפות X20‏20 בצבע אפור אבל יותר בהיר. ההישג האמיתי הוא המצגת "אם תרצו..." ממרץ 1999, כשהייתי מהנדס העיר, הישג שהתמסמס כלא היה. שרידים למצגת זרוקים ומעלים אבק באולם המועצה בבית העירייה הישן, וכן דגם העיר ת"א-יפו, שאמור היה לתת ראיה אורבנית כוללת ומוחשית לכל פרויקט, אבל לפי השיטה הנקודתית, הוא מעלה אבק במחסנים שבמושב שדה-חמד ליד קלקיליה".

הרב נפתלי לוברט, חבר מועצה מכהן המתמודד מטעם רשימת יהדות התורה (מנדט 1), לא ענה לשאלות שהופנו אליו.