יותר סמכויות למועצות האזוריות

במהלך הישיבה ייערך דיון בדו"ח ועדת אמרני, בראשות מנהל מחוז המרכז (כיום) במשרד הפנים, שוקי אמרני, שהכין עוד במהלך 2000 עבודה שתפקידה לקבוע את מעמדו וסמכויותיו של הוועד המקומי במועצה האזורית.

הצורך בוועדה ובצו החדש התעוררו לאחר שמהלך 15 השנים האחרונות, התחוללו שינויים רבים במגזר הכפרי בתחום החברתי, הכלכלי והפוליטי. במושבים רבים הוקמו שכונות קהילתיות בהן עברו להתגורר תושבים שאינם חברי אגודה. לאחר שאלה דרשו ייצוג, התברר שלא ניתן להכלילם במסגרת הוועד במושב, שכן עד לאותה תקופה התאפיינו המושבים בזהות ועדים, שמשמעותו, שאגודה והוועד היו כמעט גוף זהה לחלוטין.

הוועד המקומי החדש נזקק ליותר שירותים מהמועצה האזורית, שכן חלק מהחברים בו אינם חברי אגודה. בכך נוצר מצב של כפל סמכויות, שגרם לבעיות ניהול, לבעיות בתחום מתן שירותים לתושבים החדשים וחיכוכים רבים בין הוועד-האגודה והמועצה.

דחיפה נוספת לשינוי ניתנה בעקבות בג"ץ שדה יעקב מ-1987, שחייב את שר הפנים לתת מענה לתביעת תושבי ההרחבות, באמצעות תיקון הולם בצו המועצות האזוריות.

הצו החדש אפשר לתושבים לבחור ועד מקומי, שאינו זהה לאגודה השיתופית, באמצעות צירוף נציגים נבחרים של התושבים החדשים לוועד האגודה, או באמצעות בחירת ועד מקומי נפרד לפי הכללים הנהוגים בבחירות המוניציפליות.

מדו"ח ועדת אמרני עולה, שמאחר שהחוק לא הגדיר את חלוקת הסמכויות בין הוועד המקומי לבין המועצה, נוצרו חיכוכים רבים בין הצדדים, שנבעו מתפיסות עולם שונות בנושאים ניהוליים, כלכליים וחברתיים. ראשי המועצות טענו שיש לבטל את מעמדו של הוועד המקומי כגוף סטטוטורי שיש לו סמכויות שלטוניות על-פי החוק, וכי המועצה היא הרשות השלטונית היחידה האפשרית, כדוגמת העירייה. הוועדים חשבו שיש לאפשר את המשך קיומם, וזאת לאור מאפייניה הייחודיים של ההתיישבות.

ב-1997 ערך האגף לביקורת רשויות במשרד הפנים ביקורת בכ-50 מועצות אזוריות, ושם מצא שורה של ליקויים וחריגות במערכת יחסי הגומלין בין המועצות לוועדים. ההמלצה העיקרית של הביקורת הייתה שיש לבטל את המבנה הדו רבדי של השלטון המקומי הכפרי. גם חוק ההסדרים במשק 1999 תמך בגישה זו. שר הפנים החליט בתגובה למנות את ועדת אמרני.

בין המלצות הוועדה: לחזק את מעמדה של המועצה האזורית כרשות שלטונית מוניציפאלית, ולהעניק לה סמכויות בלעדיות שאינן ניתנות לוועד המקומי, בין השאר גביית מיסים, סמכות שתישלל מהוועד המקומי.

יחד עם זאת הדגישה הוועדה, שהיא רואה בוועד המקומי גורם חשוב, הנותן ביטוי למאפיינים המיוחדים של היישוב הכפרי בתחומי הקהילה, החינוך והתרבות, דבר שיחייב הגדרה מחודשת של מעמדו, סמכויותיו ותפקידיו. ליישובים גדולים שבהם יותר מ-500 משפחות, הוחלט לקבוע כללים שיביאו לידי ביטוי את גודל היישוב, ויאפשרו לו מידה מסוימת של עצמאות בניהול ענייניו.

עוד ממליצה הוועדה על מידה מסוימת של גמישות בחלוקת הסמכות בין הוועד המקומי לבין המועצה האזורית, וזאת לאור ההבדלים בהתיישבות הכפרית, פיזורם הגיאוגרפי הגבוה, מספר התושבים הנמוך בדרך כלל והרכב האוכלוסיה.

עוד מומלץ שלא לבטל את מעמדו הסטטוטורי של הוועד המקומי, אלא להגדיר מחדש את סמכויותיו, שכן הוועדה ראתה בו גורם חשוב שאמור לתת ביטוי למאפיינים הייחודיים של הישוב הכפרי בתחומי הקהילה, החברה והתרבות.

לכן המליצה הוועדה להעניק לוועד המקומי תקציב שנתי שיאושר על-ידי המועצה. הוועד יחויב לנהל חשבון בנק נפרד, יחויב בניהול כספים, ויגיש למועצה דו"ח כספי חצי שנתי מבוקר על-ידי רואה חשבון.

לוועד המקומי יוכלו לבחור ולהיבחר אנשים המתגוררים ביישוב בדרך קבע. נציג הוועד גם יוכל להשתתף בישיבות המועצה האזורית, ולדווח עליהם לחברי המושב. עוד מומלץ לקיים אסיפת תושבים פעם או פעמיים, כפורום לדיון ודיווח על פעולות הועדה המקומי. היחסים בין הוועד לבין האגודה יוסדרו באמצעות צוות משותף שתפקידו להסדיר את מערכת היחסים.

בנוסף החליטה הוועדה שסמכויותיו ותפקידו של הוועד המקומי ייקבעו בצו המועצות האזוריות, לכן יש צורך לנסח מחדש את הפרק הדן בסמכויותיו של הוועד המקומי, כך שיבוטל כפל הסמכויות בין הוועד המקומי למועצה האזורית.