"נדרש שיתוף פעולה בינמשרדי ובין-ארגוני לניהול ולתיאום ניטור סביבתי, במטרה למנוע את זיהום מקורות מים" - כך קובע דו"ח מוסד שמואל נאמן בטכניון, בנושא מצב משק המים.
הדו"ח מגלה שוב את מה שיודעים כולם: שמי התהום הולכים ומזדהמים, בשעה שהרשויות עושות מעט מאוד כדי למנוע את המשך הזיהום. בדו"ח מובא סקר שערך משרד הבריאות, לפיו רמת זיהום זו אמנם טרם מצדיקה סגירת בארות (למעט 7 קידוחים, המהווים 1% מכלל הקידוחים). ואולם, הסיבה לכך היא שבחלק מהבארות המים נמהלים בטרם אספקתם לאזרח ולכן אין עדיין צורך בסגירתן.
הדו"ח קובע, שהחוק (שיזם ח"כ אבי יחזקאל) אמנם מחייב את הרשויות לדווח לצרכנים על איכות המים המסופקים מדי שלושה חודשים (עיריית תל אביב מספקת דו"ח חודשי), אולם לא תמיד יכול הצרכן לדעת מהיכן מגיעים המים לביתו, כאשר החוק אף אינו מגדיר את החומרים עליהם יש לדווח.
עורכי הדו"ח מדגישים, שמדיניות של סגירת בארות מזוהמים אינה רצויה מבחינה הידרולוגית, שכן באזור הקידוח הסגור נוצר רכס של מים מזוהמים, הגולש לכיוון קידוחים נקיים. עורכי הדו"ח ממליצים להמשיך ולשאוב מים אלה, ולטפל בהם נקודתית. להערכתם, לפעילות זו שני יתרונות: מניעת התפשטות הזיהום והצורך לטפל בכמויות קטנות יותר של מים, בעלויות נמוכות יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
