ריפמן: הפסקת מעורבות המדינה בתכנון מתחמים קטנים מ-150 דונם תפגע קשות בנגב

"היזמים לא יתכננו ולא יפתחו מתחמים אלה במשך שנים, ויותירו חורים במרקמים העירוניים"

"הפסקת מעורבות המדינה בתכנון ופיתוח מתחמי קרקע למגורים, שגודלם עד 150 דונם, תגרום לנזק בלתי הפיך ליישובים בנגב, ותייקר את מחירי הקרקעות לקבלנים והדירות לקונים. כך יקרה, שחלק גדול מהקרקעות יירכשו לצורכי ספקולציה". כך טוען יו"ר הרשות לפיתוח הנגב, שמואל ריפמן, במכתב שהעביר לשר הבינוי והשיכון, אפי איתם, ולשר האוצר, בנימין נתניהו.

על-פי הצעה שמתגבשת על-ידי משרד האוצר, במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2004, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון יפסיקו את פעילות התכנון והפיתוח של מתחמים שגודלם עד 150 דונם, בתחום האזורים הבנויים הקיימים או בסמוך להם.

"היזמים לא יתכננו ולא יפתחו מתחמים אלה במשך שנים ארוכות, ויותירו חורים במרקמים העירוניים הקיימים. איכות התכנון תרד, היות וכל מטרתו של היזם הפרטי היא להגדיל את רווחיו. כתוצאה ישירה מכך, תרד איכות החיים גם של התושבים במתחמים אלה וגם במתחמים השכנים", אמר ריפמן.

משמעות יישום התוכנית, טוען עוד ריפמן, היא ייקור מחיר הקרקע לבנייה למגורים, מאחר ועל פי ההצעה יקטנו ההנחות הניתנות היום על הקרקע למגורים בכל רחבי הנגב. על פי ניסיון העבר, אומר ריפמן, ניתן ללמוד שהתוצאות של החלטה כזאת תהיינה כולן שליליות, והמטרה לא תושג.

לדברי ריפמן, החשש שההנחות הניתנות היום גורמות לניצול בלתי יעיל של משאב הקרקע אינו מוצדק, "היות והקרקע מתוכננת ע"י מוסדות התכנון בהתאם לצרכים תכנוניים, וללא קשר להנחות שניתנות בעת השיווק. היזמים מנצלים את מלא הזכויות, ואף מנסים לעיתים להגדיל זכויות אלה. דווקא ייקור הקרקעות יכול להביא לניצול בלתי יעיל של משאב הקרקע. חלק מהקרקעות לא ישווקו כלל, והן עלולות להיתפס ע"י בנייה בלתי חוקית או שימושים שאינם תואמים את התכנון המושכל".