האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום הגישו התנגדות לוועדה המחוזית דרום נגד
הקמת העיירה מרעית, המתוכננת עבור האוכלוסיה הבדואית בבקעת ערד. דרישה נוספת
היא להכיר בכפר הבדואי דרג'את, שנחשב ליישוב בלתי מוכר, שהוקם לפני 200 שנה,
ולא לאלץ את תושביו לעבור למרעית.
לטענת המתנגדים, מתכננת הערים נילי ברוך, האדריכל אלון כהן והגיאוגרף ומתכנן
הערים עפר לרנר, הצורה בה מתוכנן היישוב מרעית היא חזרה על הטעויות שנעשו על-ידי
מינהל מקרקעי ישראל בתכנון שבע ערי הבדואים בנגב, שהוכתרו ככישלון. לטענתם,
גם הפעם היישוב תוכנן מבלי להתייעץ בתושבים, שהם ברובם חקלאים, תוך ניסיון
לכפות עליהם אורח חיים עירוני הזר להם. המתנגדים מתריעים על כך, שבלי שיתוף
האוכלוסיה, גם יישוב זה ייכשל.
ההתנגדות הוגשה על-ידי עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח, בשמו
של אסחאק אבו-חמאד, יו"ר הוועד המקומי בכפר הבלתי מוכר דרג'את, המייצג 850
תושבים בדואים המהווים כ-70% מהאוכלוסיה המתגוררת כיום בשטח המיועד להפוך לעיירה
מרעית.
מכתב ההתנגדות עולה, שהכפר דרג'את הוקם לפני כ-200 שנה, ולמרות שהוא לא הוכר
על-ידי המדינה הוא נחשב לכפר משגשג, שאין בו כמעט אבטלה ומרבית תושביו מתפרנסים
מחקלאות ומקצועות חופשיים שונים. בכפר בית ספר יסודי, מרפאה, טיפת חלב ומועדון
פעיל, עובדה המאפשרת לו להתקיים כישוב כפרי לכל דבר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
