יש לרכז את הסמכויות בכל הנוגע למשק המים בידי נציבות המים, ולתת לה את הכלי הכי חשוב - התעריף - שיאפשר לה לנהל את הביקושים ואת הקצאות המים. כך אמר אתמול (א') שר התשתיות, יוסף פריצקי, במושב שעסק בתעשיית המים. לדברי פריצקי, בכל העולם מסבסדים את החקלאות, אך לא עושים זאת באמצעות המים. "בעניין הזה דעתי כדעת אנשי האוצר, אבל הם יודעים שזה לא יקרה, ולכן הם עושים הכל כדי שלא תהיה התפלה. כאן נוצרת התנגשות בין הלובי החקלאי מצד אחד לבין האוצר מצד שני, שטוען שלא צריך לסבסד את המים והפתרון שלו הוא לא לתת יד להתפלה".
פריצקי אומר כי הוא מתנגד לגישת האוצר, משום שהמדינה חייבת לפתח מקורות מים חדשים. לדבריו, "ניצלנו את הפוטנציאל הטבעי מעל ומעבר, והמים אצלנו הם גם כלי חשוב ביותר ביחסינו עם ירדן והפלשתינים. לא נוכל להמשיך ולהחזיק אוכלוסיה פלשתינית בכמות כה נמוכה של מים כפי שקורה היום".
סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, יובל ברונשטיין, דחה את הביקורת של פריצקי בעניין עמדת האוצר, וטען כי האוצר מבצע את כל ההחלטות האסטרטגיות שהתקבלו לגבי הקמת מתקני התפלה שונים.
עם זאת ציין, כי "אנו בתהליך של השלמת הסגירה הפיננסית בקבוצות שזכו במכרז, כאשר יוזמי ההצעה מבקשים לשנות את התנאים שעליהם חתמו, והממשלה עומדת על כך שהמחיר שנשלם יהיה המחיר שהציעה הקבוצה שמקימה את המתקן באשקלון".
נציב המים, שמעון טל, אמר, כי התעשייה מתייעלת באופן שוטף מתוך שיקולי כדאיות כלכלית, ואף במגזר החקלאי יש נתונים על התייעלות גבוהה. אולם, לדבריו, "במגזר העירוני אפשר עדיין להשיג חיסכון בכמויות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
