ביהמ"ש העליון יפסוק האם המרכז המסחרי של ביג באילת נבנה כחוק ורשאי לפעול

פסיקת בית המשפט העליון עשויה להיות עקרונית לגבי רוב הקניונים והמרכזים המסחריים בארץ, שנבנו כשימוש חורג באיזורי תעשיה. יזמים רבים ממתינים בדריכות לפסקיתם של השופטים תיאודור אור, סלים ג'וברן ואדמונד לוי.

ביג מרכזים מסחריים, בשליטת יהודה נפתלי, רכשה את הקרקע, 32 דונם, ב-1999, מחברת כבלי ציון, ב-18.5 מיליון שקל. הוועדה המקומית לבנין ערים אישרה שימוש חורג למסחר, והעיריה הוציאה היתר הריסה לבנין הישן והיתר בנייה לבנין החדש.

עמותת העצמאיים באילת ערערה בפני ועדת הערר המחוזית, בראשות אהרון ברוכין. הערר התקבל, והוועדה ביטלה לפני כשנתים את החלטת המקומית, וקבעה כי אין להתיר בניית מרכז מסחרי כה גדול על בסיס שימוש חורג. בדיון בביהמ"ש העליון אמרו נציגי ביג, כי מאחורי העמותה עומד קניון מול הים באילת, שהמרכז המסחרי החדש יתחרה בו.

ביג ערערה בפני בית המשפט המחוזי בת"א (פורמלית באמצעות כבלי ציון) באמצעות עו"ד יצחק חג'ג', מומחה למשפטי נדל"ן, ממשרד פרופ' יובל לוי. בדצמבר 2002 ביטלה השופטת רות אבידע את החלטת ועדת הערר, ואישרה את הקמת המרכז המסחרי, ואז החלה בנייתו בפועל.

העמותה ערערה בפני בית המשפט העליון. הצדדים הציגו את טיעוניהם, ובית המשפט אמור להחליט תוך מספר שבועות. ההחלטה עשויה להיות עקרונית - האם ניתן לבנות קניונים ומרכזים מסחריים גדולים תוך שימוש בסעיף של שימוש חורג. (תיק ערעור בעליון 03/402).

אחד היזמים הממתין להחלטה בדריכות הוא הקבלן והיזם משה פרץ, המבקש לבנות את קניון דימונה. ועדת הערר בראשות ברוכין ביטלה, כזכור, לפני שבועים, את ההיתר לבניית הקניון. בפני הוועדה היה מונח פסק דינה של אבידע, אך ברוכין הסביר את ההבדל: המרכז המסחרי באילת נבנה באיזור שחלק גדול ממנו הפך ממילא למסחרי, עם פעילות מסחרית ענפה, ואילו קניון דימונה נבנה באתר חדש.

יהודה נפתלי, בעל השליטה בביג, אמר ל"גלובס": "גם אם בית המשפט העליון יפסוק נגדנו, אני מניח שנוכל להמשיך בהפעלת המרכז המסחרי, ולא נאלץ חלילה להרסו. זהו פרויקט שנבנה בהיתר ונעשו בו עסקאות רבות של השכרת שטחים לטווח ארוך". עו"ד חג'ג' סבור גם הוא כמותו.