נתניהו אישר הטלת היטל היצף על מלט מיובא מטורקיה - אולם הגבילו לתקופה של שנה

שר התמ"ת, אהוד אולמרט, חתם באחרונה על קבלת המלצת הוועדה המייעצת בראשות משה גביש, שקבעה הטלת היטל היצף על ייבוא מלט מטורקיה. ההחלטה הועברה לאישור נתניהו, אשר קיבל אותה רק לאחר שסוכם בדיקה מחודשת של ההיטל, שנה מיום הטלתו.

המלצת הוועדה המייעצת באה בעקבות ממצאי חקירת הממונה על היטל היצף בתמ"ת, ראובן פסח, לתלונת נשר מספטמבר 2001. נשר טענה לייבוא בהיצף של מלט מטורקיה, ירדן ורומניה.

בתום בדיקה מצא פסח יסוד לתלונה ופתח בחקירה, במהלכה חתמו היצרנים מרומניה וירדן על התחייבות למחיר יעד של 269 דולר לטון, והחקירה נגדם הופסקה. בינתיים, הופסק הייבוא מרומניה, ונקבע כי ייבוא המלט מירדן ייעשה רק לרשות הפלשתינית. במקביל, הוכח קיומו של ייבוא בהיצף של מלט מטורקיה, הגורם נזק לנשר.

היטל היצף מוטל כאשר החקירה מוצאת שהייבוא נעשה במחיר הנמוך מהעלות בארץ המקור, ולפיכך מנוגד לסחר הוגן. נקבע, כי שיעור ההיטל הדרוש כדי למנוע נזק מנשר הוא 5.83 דולר לטון מלט.

עם זאת, לפני מספר חודשים נחתם הסכם עם שתי יצרניות המלט הטורקיות המייבאות לישראל, צ'ימסה וצ'ימנטס, לפיו גם הן מתחייבות למחיר מטרה שאסור למכור בפחות ממנו, של 269 שקל לטון מלט.

בעקבות זאת, ההיטל עליו חתמו אולמרט ונתניהו יוטל רק על ייבוא חדש מטורקיה, אם יתחיל כזה בשנה הקרובה, ושאר הייבוא יעמוד בתנאי מחיר המטרה.

מנכ"ל כלל תעשיות ומבעלי השליטה באי.די.בי, אבי פישר, טען בפגישה עם פסח, כי מחיר המטרה אינו מעניק לחברה את ההגנה הראויה, שכן ניתן לעקוף אותו.

פסח ציין, כי לאחר בדיקת התנהגות השוק של נשר, נקבעה לה רווחיות הנמוכה מזו המקובלת בעולם. הבדיקה לא בחנה את רווחיות נשר, אלא את מחירי המכירה שלה טרם הייבוא לעומת ההוזלות שנקטה לאחר שהחל הייבוא - 15% פחות ממחיריה טרם היבוא.

לדברי פסח, הוחלט על מחיר מטרה מקביל למחיר שקבעה נשר לאחר ההוזלה הראשונה, של 5%, "אשר נמצא הוגן וסביר". מחיר המטרה מביא את נשר לרווחיות של 12%-8% לעומת המקובל בחברות מלט בעולם, הפועלות ברמת רווחיות של 15%-12%.

דובר כלל תעשיות מסר בתגובה, כי "החלטת שר התמ"ת היא מתבקשת עקב מציאות משק הבנייה הישראלי. לולא החלטה זו לא היה מנוס מלצמצם את פעילות החברה ולפטר עובדים".