חברת פארטו לוועדת ענבר: קיימת כדאיות לשדרוג הקולחים לרמה שלישונית בישראל

ועדת ענבר, שבראשה עמד סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה, יוסי ענבר, מונתה על-ידי הממשלה, במטרה לבדוק האם יש צורך להעלות את רמת טיהור הקולחים בארץ, מרמה שניונית לרמה שלישונית, המקובל ברוב מדינות המערב.

לאחר דיונים ממושכים קבעה הוועדה שיש להעלות את תקן הטיהור, אך למרות קביעה זו התקן טרם שודרג. התקן לא שודרג עד כה בעיקר בעקבות התנגדות משרד האוצר ובעקבות התנגדות הרשויות המקומיות, שלא היו מוכנות לשאת בנטל השדרוג.

לאחרונה החלה נציבות המים התומכת בתקן, ואף טוענת שהוא אינו חמור מספיק, לקיים דיונים עם האוצר במטרה לקדם את אימוצו. חילוקי הדעות בין האוצר לבין המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים נוגעים לשאלה מי ישלם על שדרוג הקולחים, והאם יש לשדרג את כל הקולחים המיוצרים בארץ או לשדרג את הקולחים רק באיזורים מסוימים.

לטענת נציבות המים, מאחר וחלק גדול מהקולחים מיועדים להשבה, ועקב כך לניוד ממקום למקום, יש צורך לשדרגם בכל הארץ.

בניתוח קובעת פארטו, שאמנם יש לשדרג את הקולחים בכל רחבי הארץ, אך רק במחצית מהאיזורים יש להרחיק נוטריאנטים (חומרי הזנה ביניהם חנקן וזרחן).

קביעה נוספת היא שברוב איזורי הארץ ניתן להקטין את רמת המליחות על-ידי תוספת של מי ים מותפלים ומים מליחים מותפלים שיתווספו למערכת. עוד קובעת פארטו, שבאיזורים שונים בארץ אפשר יהיה להקל ברמת התקן.

לדעת פארטו, ככלל השדרוג כדאי, מאחר והוא מונע את זיהום הסביבה, מונע נזק למי התהום, ובנוסף הוא בעל כדאיות כלכלית מוכחת. השדרוג יאפשר להמיר חלק מהמים השפירים המשמשים כיום לחקלאות, בקולחים מטוהרים, ובכך לצמצם את הצורך בהתפלה, שעלותה גבוהה יותר.

בניתוח מודגש, שחקלאי המגדל גידולים רגישים במים שפירים לא יסכים לעבור לקולחים ברמה שניונית, ולכן אם לא ישודרגו הקולחים, לא יהיה מנוס מלהגדיל את כמות המים המותפלים, שעלותם גבוהה הרבה יותר.

מהניתוח שערכה פארטו עולה, שעלות שדרוג הקולחים לרמה שחייבה ועדת ענבר היא כ-0.1 דולר למ"ק, כאשר התועלת למשק היא 0.55 דולר למ"ק בממוצע. באותה עת עלות התפלת מי ים היא פי שישה מעלות שדרוג הקולחים.

עוד קבעה הוועדה, שעלות שדרוג 80 מכוני הטיהור הגדולים בארץ, כ-230 מיליון שקל, וכי עלות התפעול של מכוני הטיהור תגדל בכ-33 מיליון שקל. מכונים אלה ייצרו ב-2010 כ-525 מיליון מ"ק קולחים.

בפרק העוסק בחישוב התועלות, קובעת פארטו, שהשיפור באיכות הקולחים לאיכות המתאימה להשקיה בלתי מוגבלת, תאפשר שימוש בקולחים לכל הגידולים, ותאפשר לעבור מגידול גידולים בעלי תרומה כלכלית נמוכה לקבוצת גידולים בעלי רווחיות גדולה יותר.

עוד קובעת פארטו, ששדרוג הקולחים יביא לחסכון לחקלאים בתחזוקת הציוד שכן, יקטן הצורך בסינון המים, יקטן בלאי מערכות ההשקיה, יקטן הצורך להוסיף חומרים לשימור הצנרת ולכן אורך חיי הצנרת יעלה בכ-10%.

עוד נמצא שהשדרוג יאפשר להשקות בקולחים גם שטחי שלחין בקרבת קידוחי מים, ובקרבת כבישים ודרכים.

מהנתונים עולה, שבין מעגן מיכאל לאשקלון 634 קידוחים, ולכן השקיה בקולחים ברמת שידרוג לא מספיקה, מונעת השקייה של כ-20 אלף דונם שניתן יהיה להשקותם מעתה בקולחים.

בנוגע לכבישים, נמצא שכיום לא ניתן להשקות כ-200 דונם בשל איכותם הירודה של הקולחים. השדרוג יאפשר להשקות גם שטחים אלה בקולחים מטוהרים.

פארטו מצאה בנוסף, שהשדרוג ימנע את הצורך לרסס את פני המים במאגרים, פעולה הנעשית כיום במטרה להשמיד מזיקים שמתפתחים במים בשל איכותם הנמוכה. בנוסף יקטן הצורך בשטיפת מסננים, ובעקבות השדרוג וזרימת המים המשופרת תעלה תנובת הגידולים בכ-3%, טענה.

לשדרוג הקולחים צפויה השפעה חיובית גם על איכות מי התהום, שכן הרחקת החנקן והזרחן תמנע את הגעתם אליהם, ואת הצורך לשפר מים אלה. כיום משקיעה נציבות המים 0.1 דולר למ"ק, רק כדי להרחיק חנקן וזרחן מהמים המסופקים לציבור.

פארטו גם מוצאת יתרונות רבים בהרחקת מלחים מהמים. החסכון המידי נובע מהפחתת הצורך לשטוף את הקרקע. לדעתה, השקייה בקולחים בעלי מליחות גבוהה עלולה להעלות את מליחות הקרקע, ולפגוע ביבולים במיוחד באיזורים בהם כמות המשקעים נמוכה והם אינם נהנים משטיפה טבעית.

פארטו מדגישה, שלכל גידול ישנו רף עליון של ריכוז מלחים, שמעליו חלה ירידה ביבול הצמח.