"כל אחד מוותר קצת על עקרונותיו"

אין כמעט מי שלא יסכים עם ההנחה, שאסיף לוקח על עצמו כאב ראש גדול מאוד, הנובע מהעובדה, שמינהל התכנון הוא אחד מהגופים הנתונים כל העת ללחצי כל סוגי האינטרסנטים במשק: ממשרד ראש הממשלה, הממשלה, הרשויות המקומיות, הארגונים הירוקים, יזמים ומי לא. מינהל התכנון גם הגוף שמנקז אליו את מרב הביקורת והתסכול על הבירוקרטיה הרבה שאחזה בהליכי התכנון בארץ. אסיף אמנם היה כבר בשירות הציבורי, אך גם הוא מודע לכך, שהפעם מדובר במשהו אחר לחלוטין.

אסיף מביא לתפקיד ניסיון מגוון. הוא בוגר הטכניון בחיפה ומוסמך אוניברסיטת הרווארד. בצבא הוא שירת בתפקיד ראש ענף תכנון מרכז ובינוי. כשפרש מהשירות ב-1983 מונה על ידי ראש העיר דאז, שלמה להט, לתפקיד מהנדס העיר תל אביב, בו התמיד במשך 12 שנה. ב-1994 הקים משרד פרטי, בשיתוף עם האדריכלית נעמה מליס.

כשייכנס לתפקיד, כך הוא מבטיח, יפרוש לחלוטין מניהול המשרד, העוסק בימים אלה בתכנון קניון גבעתיים, תכנון שכונת מגורים בחיפה, בתכנון פרויקט מרכז מסחרי ברמלה ותכנון תוכנית המתאר למטרופולין באר שבע - כל זאת לאחר שיימצאו הסדרים הולמים כדי לפתור את שאלת ניגוד העניינים.

גורמי תכנון אומרים, שהפעלתנות הרבה שאפיינה את משרדו, שזכה בתכנון פרויקטים רבים גם מהממסד, עלולה להיות בעייתית, שכן אסיף שותף לתכנון תוספת 8,000 יחידות דיור בראש העין, הוא תכנן את תוכנית פארק איילון שלא התקבלה בשל הבינוי הרב שאפשרה, הוא תכנן את פרויקט גליל ים ועוד. הגורמים אף הביעו חשש מהעובדה, שבמקרים רבים עמדותיו עמדו בניגוד לעמדות מינהל התכנון.

"בשלב הראשון צריך ללמוד את התפקיד, להכיר את המערכת ולבנות אותה מחדש, לאחר כמעט שנתיים בהם התפקיד לא היה מאויש", מצהיר אסיף, "רק אחר כך אפשר יהיה להתחיל לגבש עמדות". את עמדותיו הספציפיות בשאלת חוק החופים, מעמדה של הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), שאלת הביזור מול הצנטרליזם התכנוני ועוד שאלות במרכזו של הוויכוח הציבורי, הוא מסרב לפי שעה לפרט.

למרבה האירוניה, אחת המטלות החשובות בהן יתבקש לעסוק היא אישור תמ"א 35, שהוא עצמו עמד בראש צוות התכנון שלה, יחד עם פרופ' אריה שחר ופרופ' שלמה חסון. עבודת התכנון הסתיימה כבר לפני כשלוש שנים, אך התוכנית טרם אושרה, בעיקר בעקבות התנגדות המועצות האזוריות. מבחינת רצ'בסקי היה בכך תסכול רב. לא מעט שרים בממשלה היו מעדיפים לקבור את התוכנית מזמן, בטענות שונות ומשונות.

"אני מאמין בתמ"א וחושב שצריך לקדם אותה", אומר אסיף, "התוכנית נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד של טיפול. היא עברה את תהליך הערות הוועדות המחוזיות והוועדות המקומיות, ועתה מינהל התכנון מכין אותה להמשך דיונים לקראת אישורה. יש להניח, שבמהלך דיונים אלה התוכנית תעבור שינויים, בהתאם להערות שהתקבלו. בלי קשר לתפקיד החדש, אני מקווה שכל הנושא יקבל עתה חשיבות גדולה הרבה יותר".

גלובס: איך אתה מגדיר את סגנון הניהול שלך?

אסיף: "בהיסטוריה שלי כמנהל ידעתי לבזר היטב סמכויות. יחד עם זאת אני מודע לכך, שביזור סמכויות הוא לא מעשה אוטומטי, אלא נובע מיצירת סדרי קדימויות ויצירת צמתי החלטה. אני מאלה שמאמינים, שלא כל דבר צריך להתנקז מיד למינהל התכנון. זו הייתה עמדתי בתכנון תמ"א 35, וזו היתה עמדתי כשליוויתי את התאחדות הקבלים בתיקון 43 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר סמכויות רבות יותר לוועדה המקומית. לדעתי, יש תוכניות רבות שניתן לאשר ברמות נמוכות יותר, מבלי להביא אותן למועצה הארצית, למינהל התכנון או לאישור שר הפנים.

"אני מאמין, כדרך חיים, שאם אתה סומך על אנשים וסומך על מערכות, הם נעשים יותר אחראים למעשיהם. אני משוכנע, שלא החוכמה וגם לא הדבקות במינהל תקין מתחלקים לפי ההיררכיה השלטונית. לא רק זאת, אני סבור שטעויות שנעשות ברמות הנמוכות הן הרבה פחות חמורות מטעויות שנעשות ברמות הגבוהות. לטעות שנעשית ברמות הגבוהות של התכנון, יש תמיד משמעות רחבה וגורפת הרבה יותר.

"לדעתי, חלק מהניקוז כלפי מעלה נובע מכך, שהוועדות המקומיות והוועדות המחוזיות מעדיפות לא אחת, שהנושאים יועברו למעלה, וזאת מהחשש מפני קבלת אחריות. כדי לשנות זאת יש לחנך מחדש של כל הגורמים, כך שיהיו מסוגלים לקבל החלטות".

- אתה לא חושש מהלחצים הפוליטיים שיופעלו עליך מיד עם כניסתך לתפקיד.

"הלחצים שמופעלים על מהנדס עירית תל אביב אף הם גדולים מאוד. השינוי היחיד הוא, שהיום הלחצים גלויים יותר, מה שהופך את היכולת לעמוד בהם לקלה יותר".

- יש הטוענים שמשקלם של הארגונים הירוקים עולה עם השנים. האם אתה מסכים עם הנחה זו?

"אני רואה את עצמי ירוק לא פחות מהירוקים, ולכן, להערכתי, הם לא צריכים להיות מודאגים עם כניסתי לתפקיד. ההבדל ביני לבנם הוא, שאני צריך לראות את כל הצדדים ולאזן בין כל האינטרסים, בעוד שתפקידם הוא להלחם על עקרונותיהם. אני מצפה גם מהירוקים להיות מאוזנים ומודעים לתפקיד התכנון, ואני מקווה לאוזן קשבת מצדם.

" השאלה היא, האם נוציא את עיקר האנרגיה על התכתשות, שמטרתה היא לפעמים משיכת תשומת לב, או שניצור תכנון מאוזן ומוסכם, שבו כל אחד מוותר קצת על עקרונותיו לטובת תוכניות טובות יותר ומאוזנות יותר. מניסיוני אני יודע, שלא אחת אנשים פוחדים לוותר על עקרונות מתוך חשש שיאשימו אותם בוותרנות מיותרת, ובכך הם מביאים להקצנת עמדות מיותרת".

- מינהל מקרקעי ישראל טוען לא אחת, שמוסדות התכנון מתנכלים לו. האם בתקופתך צפויה לו עדנה?

"אין שום סיבה בעולם שלא נעבוד בשיתוף פעולה עם המינהל, שכן אני מאמין שלכולנו צריכים להיות אינטרסים משותפים. אני יודע שברמות הגבוהות ביותר יש הבנות, אני מכיר את המינהל ואני יודע איך הוא מתנהל ואיך הוא חושב. לדעתי, אנחנו חייבים לעבוד יחד, ואין שום סיבה שהמדינה תעבוד באופן מפוצל. אני מאלה שמאמינים, שחילוקי דעות פותרים על ידי יצירת משהו חדש, שהוא טוב יותר. זה הרעיון של ערך מוסף אליו כולם צריכים לשאוף. אין שום טעם להשקיע משאבים בהתכתשות מיותרת".

מבחר התגובות שנשמעו בימים האחרונים על מינויו של שמאי אסיף: הוא מקצוען וישר, אך הוא לא האיש שיביא את המהפכה שכולנו כל כך מחכים לה; הוא יס מן, בדיוק מהסוג שכל שר פנים מייחל לו. ההוכחה לכך היא העובדה שהצליח להסתדר עם להט כל כך הרבה שנים; הוא אדם יסודי שנכנס לפרטים, ומבחינה מקצועית יש לו רקורד מרשים. השאלה היא איזה מנהל הוא יהיה; רצ'בסקי היתה מנהלת סמכותית מאוד שהכל התרכז בסופו של דבר לשולחן העבודה שלה. השאלה היא האם הוא יצליח להתיר את הסבך הזה; הוא ידוע כאדם קשוב וכמי שמהרהר ושוקל לכאן ולכאן. השאלה אם זה מה שהמערכת צריכה, והאם לא נחוץ מנהל שמסוגל לפרק את המערכת בנחישות ולארגן אותה מחדש. גורמי תכנון גם תוהים, האם אסיף הוא מסוג האנשים שיצליחו לעמוד מול הממשלה, הפוליטיקאים והיזמים. אלה מדגישים את הידידות השוררות בינו לבין מנהל אגף התיכנון במינהל, דן סתיו, שלטענתו, שבע עד היום מרורים ממוסדות התכנון.

"מאחורי המילים היפות של תמ"א 35 מסתתרת גישה גמישה מדי ופשרנית מדי", אומר גורם תכנוני, "החשש הוא שהוא לא יוכל לעמוד בלחצים מצד פוליטיקאים ומצד יזמים, שמטבע הדברים תומכים בתכנון דווקא במרכז הארץ, שם ניתן להשיג את הרווחים הגדולים ביותר".

אחרים מזכירים את העובדה, שתמ"א 35 לא התנגדה להקמת ישובים חדשים, ואת העובדה שעתה מינהל התכנון יהיה נתון למתקפה ישירה מצד משרד השיכון ומשרד ראש הממשלה, שהקמת ישובים הוא התסביך הבולט ביותר שלהם.

"הוא בחירה טובה מאוד", אומר מהנדס עיריית ירושלים, אורי שטרית, "יש לו ניסיון רב מאוד שנרכש בעירית תל אביב, שם הצליח לגרום לשינוי מהותי שאת תוצאותיו אנחנו רואים כיום. בעיני הוא מיצג מודל של עובד ציבור שיש לו הבנה אינטימית עם הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי כאחד, ומי שניתן לצפות ממנו שידע למצוא את האיזון הנכון בין שניהם.

" אני מקווה מאוד שהוא יוכל לייצר שינויים בתרבות העבודה של המועצה הארצית, בכך שיאפשר לערים הגדולות יתר עצמאות, ויתר יכולת לבטא צרכים פנימיים. הגיע הזמן שנחדל להיות הנתינים של משרד הפנים".

- מה אתה מציע לו לעשות?

שטרית: "קודם כל צריך להרוג חלק מוועדות המשנה של המועצה הארצית, להפסיק את הנוהג לפיו ההחלטות מתקבלות בחדרי חדרים, ובוועדות שונות ומשונות, ולהחזיר למועצה הארצית את תפקידה. אני גם מצפה ממנו להפחית מעצמת ההשתלטות המוחלטת של הארגונים הירוקים על המועצה הארצית, ולהחזיר לתוכה את האיזונים. אני מקווה שיצליח לפתח דיאלוג עם ארבעה הערים הגדולות, כמו גם עם הפריפריה. אני גם מצפה שיעסוק בנושאים הקשורים לבדואים בנגב, ובבנייה הבלתי חוקית בגליל, בואדי ערה ובמזרח ירושלים. הכי חשוב - שידאג לפשט את התהליכים ולקצר את לוחות הזמנים".

- אתה רואה חשש לניגוד עניינים?

שטרית: "אם האיש ראוי ורוצים אותו, אפשר למצוא פתרון לכל שאלת ניגוד העניינים. אנחנו מדינה קטנה, שבה כולם מכירים את כולם, ואם השר והמנכ"ל בחרו בו, שיתנו לו גיבוי".

"הוא מתכנן יצירתי ומבריק, שהוכיח את עצמו במגוון תפקידים", אומר פרופ' שלמה חסון, אף הוא מצוות תמ"א 35. "אני חושב שבחרו את האדם הטוב ביותר. אני משוכנע שהוא זה שיצליח להכניס לתכנון היבטים חברתיים, למען הפריפריה והאזרחים הערבים, תוך התייחסות שיש בה יותר שוויון, יותר הוגנות ויותר צדק חלוקתי, דברים שצריך להקפיד בהם יותר. אני יודע שהוא מעורב יחד עם רצ'בסקי בהכנת אמנה חדשה בתכנון, שתוצג בפברואר 2004 בכנס האגודה לתכנון סביבתי. אם הוא יישם את העקרונות שגובשו שם, זו תהיה אחת מפריצות הדרך הגדולות של התכנון בארץ".

מהנדס עיריית תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ', מאמין אף הוא, שאסיף הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד, אך מביע מיד חשש והסתייגות, שמקורה בעובדה שאסיף צמח במערכת הצבאית. "במדינה מיליטריסטית אולי זה נכון למנות את מי שהיה ראש אגף בינוי של צה"ל ולתת לו את המשימה לתכנן את המדינה", אומר גודוביץ', "אני לא משוכנע שזה הדבר הנבון ביותר.

"כשהיה מהנדס העיר תל אביב הוא לא עשה מהפכות גדולות, ולכן אני לא מצפה ממנו שיעשה אותן גם כעת. אני גם לא רואה את הבשורה הגדולה שהביאה תמ"א 35, שהתמקדה באזור המרכז, והפקירה את הנגב. אני מאוד מקווה שכולנו נתבדה".