במשרד השיכון מכים על חטא: "בבנייה בירוחם החיפזון היה מן השטן"

"החיפזון היה מהשטן, והצורך לתת מענה מהיר לדרישות למגורים כמעט מהיום למחר, במושגים של תכנון ובנייה, הביא לאישור תוכניות בנייה ולשיטות בנייה, שבדיעבד כולם מצטערים עליה - החל מהדיירים, ממשיך במשרד הבינוי והשיכון, וכלה במהנדסים ובמתכננים. כולנו תקווה שהלקח נלמד היטב, והתופעה לא תחזור על עצמה לעולם".

כך אמר ל"גלובס" בכיר במשרד הבינוי והשיכון, על החלטת המדינה להעניק פיצוי כספי שהיקפו נאמד בלמעלה מ-70 מיליון שקל, ל-160 בעלי בתים בירוחם שנבנו בתחילת שנות ה-90 בצורה מרושלת, על אדמת חרסית לא יציבה, וכתוצאה מכך בתיהם נסדקים ומתפוררים.

עוד אומרים במשרד השיכון, כי ממתינים עוד כמה תיקים "כבדים" כאלו, של בנייה גרועה או בנייה מתועשת שלא מתאימה לארץ, אשר גרמה לנזקים כספיים בהיקף של מאות מיליוני שקלים - בין השאר בעיר אופקים.

משיחות שערכנו במשרד הבינוי והשיכון, ועם מהנדסי בנייה ומהנדסי ערים, בחמישה יישובים בנגב עולה תמונה מדאיגה של התופעה, וכן במספר יישובים בגליל. "איפה שנשים אצבע, נמצא בעיה דומה", אמר מנהל בכיר במשרד השיכון. "היום ברור, שקל לבוא בחוכמה שלאחר מעשה ולהגיד שטעינו בגדול, אבל היה עלינו להתמודד עם גלי העלייה ההמוניים ממדינות חבר העמים, בתחילת שנות ה-90, כאשר כל מערכי הדיור הציבורי ומרכזי הקליטה היו סתומים מלהכיל כל כך הרבה עולים.

"לא היו לנו הרבה ברירות אז. בנינו בכל שיטה אפשרית, העיקר שתהיה מהירה וזולה, ושתיתן מענה ללחצי הדיור של העולים. נפלנו בקטע הזה, רק בשל העובדה שלא היו לנו תוכניות בנייה במגירה, לא היו תוכניות מאושרות, ולא היו הרבה אפשרויות. אז בנו מה שבנו, והתוצאה הקשות התגלו לא הרבה זמן אחרי הבנייה".

המקרה בירוחם הוא ראשוני בהיקפו ובחומרתו. באותם ימים בנה משרד השיכון דירות ביישובים יחסית מבוססים, ורק לאחר מכן הרחיב והתפרס ליישובים מרוחקים יותר. כך למשל, אם הבנייה העיקרית לעולים החלה בבאר-שבע, עם השנים היא התרחבה לאופקים במערב, לערד במזרח, לדימונה, ירוחם ומצפה רמון בדרום.

הפרויקט בירוחם נבנה בשכונת נווה עמק (המכונה עתה "נווה סדק"), ובמסגרתו נבנו 160 בתים צמודי קרקע, שנקנו על-ידי עולים חדשים וגם על-ידי זוגות צעירים, משפרי דיור בירוחם. בדיעבד התברר, כי השכונה נבנתה כמעט ללא תכנון מוקדם, בלא שנעשו כמעט עבודות קרקע, ולא נבדקה יציבותה, סוגה ויכולתה לעמוד בעומסים שונים.

לימים, לאחר שנבנתה ואוכלסה, התברר כי היא נבנתה על אדמת חרסית, שאחד מחסרונותיה הוא שבבואה במגע עם מים - היא תופחת. מים לא היה חסר במקום, היות והשכונה נבנתה ליד ערוץ נחל. כתוצאה מכך, האדמה משנה את צורתה, עם תזוזות רציניות, וכל מה שנבנה אינו יציב: היסודות מתערערים והקירות נסדקים בצורה חמורה. בחלק גדול מהדירות, חלק מהקירות נקרעו ממש מהדירה.

תושבי השכונה נלחמו במשך שנים רבות מול המדינה, עד שבאחרונה הודיע משרד השיכון כי יפצה את הדיירים בסכום הנאמד ב-70 מיליון שקל. זהו מקרה ראשון בארץ שבו המדינה מסכימה לפצות כל כך הרבה דיירים על מחדל בנייה.

בקרוב גם באופקים.