הממשלה תתבקש לאשר תמ"א לייצור 750 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה

התוכנית מהווה חלק מתוכנית מתאר ארצית רחבה יותר, העוסקת במכלול הנושאים של משק המים, אך בשל דחיפות נושא ההתפלה, הוחלט לקדם פרק זה בתוכנית במסלול מהיר. היקף ההתפלה חושב לאור תרחישים שונים של ביקוש והיצע, ומתוך מטרה לתת מענה לצורכי משק המים בטווח המידי ובטווח הארוך.

התוכנית מציעה שטחים בהם יוכלו להשתמש במידה ויוחלט להגביר את היקף ההתפלה בישראל. מתקני התפלה הוצעו באיזור אשדוד, בקיבוץ פלמחים, בסמוך למתקני השפד"ן בראשון לציון, בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, במפרץ חיפה ובקיבוץ שמרת.

בחירת האתרים נעשתה לאור שיקולי הצמדת תשתיות למתקני תשתית קיימים; מזעור פגיעה סביבתית ונופית; שיקולים של ייעוד קרקע בתכניות תקפות ואפשרויות חיבור נוחה למערכת המים הארצית.

התוכנית מאתרת את המתחם עליו יוקם המתקן, מתחמים לצנרת ותוואי סכמתי של חיבור מתקן ההתפלה אל מערכת המים הארצית.

התוכנית גם קובעת הנחיות להכנת תוכניות למתקני התפלה ולתשתיות הנלוות להן, לרבות הצורך בהכנת מסמך סביבתי בריאותי הבודק את ההשלכות הסביבתיות של המתקן.

החלטת הממשלה האחרונה קובעת תוספת של 300 מיליון מ"ק מים מותפלים למשק המים עד 2005. במסגרת החלטה זו הוחל בהקמת מתקן התפלה באשקלון שייצר 100 מיליון מ"ק מים ופורסמו מכרזי BOO להקמת מתקנים קטנים שכל אחד מהם יספק 30 מיליון מ"ק.

בשל סירוב האוצר להגדיל את כמות המים מתקשים היזמים לפי שעה לגייס הון לפרויקט, ולכן לא ידוע האם מתקנים אלה יוקמו בסופו של דבר.

ייצור 750 מיליון מ"ק, כפי שקובעת תוכנית המתאר תתאפשר בעיקר באמצעות הגדלת המתקנים המתוכננים או תוספת מתקנים בשטחים עליהם המליצה התוכנית.

מהנדס עיריית ת"א, דני קייזר, דרש מהוועדה להוסיף סעיף "גמישות" בתוכנית.

לדברי קייזר , הסעיף יאפשר הקמת מתקני התפלה נוספים, באיזורים שלא הומלצו ע"י התוכנית, ללא צורך באישור נוסף של תוכנית המתאר כולה.