כמעיין המתגבר

ארבעה חודשים אחרי שבוקי אורן נכנס לתפקידו כיו"ר דירקטוריון חברת מקורות, הוא מחזיק בתיקו מצגת, שעל עמודה הראשון מתנוססת הכתובת "המהפכה העסקית במקורות תגדיל זמינות מים בישראל". מספר עמודים אחר-כך מוצגת כותרת נוספת: "ניהול עסקי במשק תחרותי, עשוי להביא לגידול של 50% בכמות המים הזמינים בישראל, ולהפוך את תעשיית המים הישראלית למנוע צמיחה מהותי, כולל ייצוא".

גורמים במשק המים הישראלי, שסובל במשך שנים רבות מהשפעות פוליטיות ניכרות ומהתערבות אגרסיבית של משרד האוצר, אך גם משמרנות לא מעטה, מתקשים לקנות את האמירות האלה, אפילו כאשר הן מופיעות על צג מחשב. אך אורן משוכנע ש"ניתן לעשות את זה".

אורן, שכיהן בעבר כסמנכ"ל פיתוח בחברת נטפים וכסמנכ"ל פיתוח בחברת ויזה, מונה ליו"ר מקורות על-ידי שר התשתיות יוסף פריצקי, לאחר שהחליט לפטר את ראשי החברה הקודמים. פריצקי פיטר את היו"ר הקודם אלוף (מיל') אורי שגיא, שדווקא זכה להערכה רבה במשק המים, ואת המנכ"ל הוותיק של מקורות עמוס אפשטיין, בטענה שהם, ולא משרד האוצר, אינם מקדמים את השינוי הארגוני במקורות.

בחודש שעבר בחרה 'ועדת החיפוש', בראשות אורן, את רונן וולפמן, לשעבר איש משרד האוצר שהיה גם הממונה על משק המים, ובתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל הכספים בתעש, לתפקיד מנכ"ל מקורות. על שני הראשים מוטלת עתה המשימה, ליישם את השינוי המבני של אחת החברות הוותיקות במשק.

חברת מקורות מעסיקה היום כ-1,800 עובדים. בעקבות השינוי הארגוני בה, יפוטרו 13% מהם. אורן מאמין, כי כבר היום יש לו כמה וכמה סיבות טובות להיות מרוצה מהתנהלות החברה. שבועות אחדים לאחר שנכנס לתפקיד, הוא הצליח לחתום על ההסכם לשינוי מבני בחברה, שסביבו התכתשו הנהלת מקורות וראשי משרד האוצר במשך תשע השנים האחרונות.

במשק המים אומרים, כי ההסכם נחתם משום ששר האוצר, בנימין נתניהו, רצה להראות שחלה תזוזה במשק, ולכן הסכים להפסיק את הוויכוחים הממושכים ולחתום סוף-סוף על ההסכם, אבל אורן משוכנע, כי הצליח להביא את ההסכם לסיום באמצעות שיטות ויכולות שהביא מהמגזר העסקי, ושבעזרתן הצליח להתגבר על חילוקי הדעות, לפשר בין הצדדים ולצמצם את 28 נקודות המחלוקת למינימום.

ההסכם שנחתם מחלק את מקורות לחמש חטיבות-חברות: קבוצת מקורות-אחזקות, שמתחתיה יפעלו מקורות המוביל הארצי, מקורות-מים, מקורות-ביצוע, ומקורות-ייזום, שתתחרה על מיזמים בשוק הפרטי.

הוסרה בעיית הסבסוד הצולב

נושא נוסף שהוא מאוד מרוצה מפתרונו הוא בעיית החובות של הרשויות המקומיות למקורות. לדברי אורן, הוא הצליח לגרום לכך, שרוב הרשויות המקומיות שילמו את חובן למקורות, עובדה שסייעה לחברה לשמור על מעמדה הטוב בעיני חברת הדירוג מעלות, ששמרה על דירוגה כ-AAA. "החלטתי שאני לא רוצה להגיע למצב שבו הייתה מע"צ, שנאלצה לעצור פרויקטים בשל מצוקה תקציבית. לדעתי, לפני שמדברים על כל דבר אחר צריך לדבר על גבייה".

* מה עמדתך בנושא מדיניות ניתוק המים לישובים חייבים?

"שמו אותנו בין הפטיש והסדן. מצד אחד הממשלה דורשת מאתנו כסף, ומצד שני חלק מהרשויות אינן משלמות לנו. אני רוצה להזכיר שמקורות היא חברה שמוכרת מים, ולא מוכרת כסף. אם לרשות יש בעיה לשלם שתפנה לבנק או לממשלה.

"לדעתי, כל הנושא סובל מאבסורדיות רבה. הרשויות גובות מתושביהן בין ארבעה לשישה שקלים למ"ק, כאשר המחיר שהן משלמות לנו הוא שני שקל למ"ק. העירייה מרווחיה פעמיים - היא גם גובה תשלום עודף וגם לא מעבירה אלינו את הכסף שמגיע לנו. מי שסובל מכך הם התושבים, הם משלמים מסים, אבל בגלל כישלון הרשות לכלכל את קופתה, הם אינם זוכים בשירות.

"הדוגמה האחרונה היא עיריית לוד. יש לעירייה חוב ישן של שישה מיליון שקלים למקורות. אפשרנו לה לפרוס את החוב, אך במקביל הם הפסיקו לשלם את החוב השוטף, שטפח בינתיים לשמונה מיליון שקל".

* מה אתה מציע לעשות?

"הפתרון לטווח ארוך הוא כמובן יצירת תאגידי מים וביוב, באמצעותם יופרדו חשבונות המים והביוב מהחשבון השוטף של העירייה. מאחר ויצירת תאגידים כאלה אורכת זמן רב, הפתרון היחיד הוא התחשבנות מול הממשלה, בדיוק כפי שזה נעשה מול הרשות הפלשתינית. בדרך זו מקורות תגבה את החובות המגיעים לה ישירות מהממשלה, ואילו הממשלה תוחל להחליט מה היא עושה עם יתרת הכסף המגיע לרשות. בדרך זו נפסיק כולנו, התושבים ומקורות, להיות לבני ערובה של ראש הרשות שאינו יודע לנהל את ענייניו.

את גולת הכותרת בשינוי המבני של מקורות רואה אורן בהקמת חברת הייזום. על-פי התכנון שלו, מקורות ייזום תחתום על הסכם עם חברת מים עולמית. שתי החברות יתחרו במשותף על פרויקטים בתחומי מים, ביניהם פרויקטים להתפלה, לחיסכון במים, להשבת מי קולחים וכן בפרויקטים לניהול משקי מים עירוניים, ו"אולי גם על פרויקטים בארצות חוץ".

נציב המים, שמעון טל, ומי שהיה המהנדס הראשי של מקורות, תומך בצעדים אלה ומוצא "חיוב רב בשאיפתה של חברה, שיש בה מהנדסים כה רבים, להתפתח לכיוונים נוספים, ולהציב לעצמה אתגרים חדשים". טל מציין, כי אפשר להבין את הצורך של מקורות לנסות ולהתחרות בשוק בצורה כלכלית.

טל תומך גם במתן אפשרות למקורות להקים מתקן התפלה לייצור 45 מיליון מ"ק מים. "יש להציב למקורות אתגרים בתחום משק המים, כולל הקמת חברת הייזום, שתהיה לה השפעה חיובית על כלל החברה, שכן, קיים סיכוי שחברה כזו תביא לשינוי דפוסי חשיבה בקרב עובדי מקורות, ותסייע להם לעבור לצורת חשיבה עסקית הרבה יותר".

אורן ופריצקי כבר ביקרו במספר משרדים של חברות למיזמי מים, בהן ואוליה (לשעבר ויוונדי) ענקית המים הצרפתית; חברת סואץ וחברת בלק ו-וויץ', במטרה לעניין אותן בחתימה על חוזי שותפות. לפי שעה, טרם נחתם חוזה כזה.

יצוין, כי כיום מנועה מקורות מלהשתתף במכרזים בתחום המים בשל בעיית הסבסוד הצולב. לאחר הקמת חברת הייזום תוסר מגבלה זו, ומקורות תוכל להתחרות במשק המים מול כל החברות הפרטיות.

* אתם לא צופים התנגדות מצד חברות פרטיות לכך שמקורות, כחברה ממשלתית, תתחרה בהן?

"הייתה אמנם התנגדות כזו בעבר בגלל הסבסוד הצולב, אך מאחר שמקורות ייזום לא תהנה מסבסוד כזה, אני לא צופה שום התנגדות. בכל מקרה נפעל רק על-פי החוק".

ריבוי משתתפים זה פתח לצרות

* למרות חתימת ההסכם והבטחת האוצר להקמת מתקן התפלה, מתעקשים גורמים באוצר שיש מכשולים רבים מדי להקמת מתקן ההתפלה ע"י מקורות באשדוד.

"לי אנשי האוצר אמרו אחרת. הם אמנם נלחמו נגד הרעיון להקמת מתקן ההתפלה באשדוד זמן ממושך, אך צריך לזכור שהם התחייבו לתמוך בהקמת המתקן במסגרת השינוי המבני ובמסגרת הקמת חברת הייזום. אני מעריך, שלא רק שהאוצר יאפשר את הקמת מתקן ההתפלה, אלא שהוא גם יממן אותו. יש לי התחייבות בכתב לכך מצד החשב הכללי ומצד אגף התקציבים. אני חייב לציין, שלולא התחייבות כתובה, פריצקי לא היה חותם על הסכם מקורות".

* במשק המים אומרים שזה תמים לחשוב שחברות עולמיות ישתפו פעולה עם מקורות במיזמים בעולם וכי הן ישתתפו רק בפרויקטים מקומיים.

"בעולם, מקורות לא תעסוק בשיווק, לא תמכור פרויקטים ולא תממן אותם. היא תמכור אך ורק את הידע שלה בתחומים שונים שבהם יש לה יתרון, כמו למשל בנושאי טכנולוגיה להגברת גשם, טכנולוגיות לשאיבת מים ממעמקים, התפלת מים מליחים ועוד. מקורות יודעת לשאוב מים מעומק של 1,000 מ' ולהגביר ב-15% את עוצמת הגשם.

"אסור להסתכל על 'מקורות 2004' כעל חזות הכל. צריך להסתכל על תהליך עתידי, שבו הגניוס הישראלי ישתמש במקורות כבהזדמנות לפתח טכנולוגיות חדשות בתחום המים. אני מתכוון לקרוא לכל המדענים בארץ לפתח טכנולוגיות בתחום משק המים וליישם אותן במקורות, כדי שזו תפיץ אותן בעולם.

"כשאתה מחפש שותף אסטרטגי אתה מתכנן פעילות לטווח ארוך, תוך ניצול היתרון היחסי של כל אחד מהצדדים. היתרון של מקורות הוא בניסיון הרב שלה בתחום המים".

* בפועל אין לכם ניסיון בשיתוף פעולה עם חברות זרות. אתה לא מסתכן בכניסה לתחומים לא ידועים?

"אני מציע להסתכל על כל הנושא הזה מבחינה עסקית. רוב החברות הגדולות במשק, ביניהן יצרנים מתעשיית המזון, הנייר והסלולר, נכנסו לשיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות, שרק תרמו לשיפור המוצרים ולשיפור השירות. אין ספק, כי מדובר בתהליך מבורך שרק יועיל למשק המים".

* ביצירת שיתוף פעולה עם חברה אחת, אתם לא חוסמים את עצמכם בפני הזדמנויות נוספות במשק המים?

"עסק שבו יש ריבוי משתתפים הוא פתח לבעיות. אם חברת הייזום תחליט שנכון להכניס שותף נוסף, שייתן לה ערך מוסף, היא תעשה זאת. בכל מקרה, אני מאמין כי יש למצוא חברה אחת חזקה, שיכולה לתת מקסימום יכולות".

המים לירדן מבצרים את השלום

* בתוך כמה זמן להערכתך תוקם חברת הייזום?

"בתוך כשנה".

* סימנת כבר יעדים?

"יש לי תוכנית-אב כללית. על וולפמן יוטל להציג יעדים רבעוניים. התפיסה העיקרית שלי היא של אבולוציה ולא של רבולוציה. הגעתי לחברה שיש לה הרבה נכסים והרבה ידע. עתה צריך לטפל בתרבות הארגונית שלה ולסייע לה לפרוץ החוצה".

* משק המים בארץ כפוף שנים להשפעות פוליטיות חזקות ולאינטרסנטים שונים. אינך חושש מכך?

"אינטרסים של חקלאים ושל ממשלה הם לא דבר חדש. אני מאלה המאמינים שבסופו של דבר ניתן לגשר על כל האינטרסים ולהביא פתרון מחוץ לקופסה. יכול להיות, שבמקום להמשיך לתת סובסידיה לחקלאים נצליח לשכנע אותם להתקין גששי לחות שיוטמנו בקרקע ושיתריעו על בזבוז. באמצעותם ניתן יהיה לחסוך במים. מחיר המים אמנם יועלה, אך הצריכה תקטן".

* איך תתמודד עם האוצר במקרה שהוא ימשיך להתנגד למיזמים של מקורות?

"האוצר רוצה התייעלות, הוא רוצה צמיחה במשק. אם אבוא לאוצר ואוכיח לו, כי אני מצליח להביא השקעות זרות, הוא לא יעמוד בדרכי".

* מרוב דיבורים על חברת הייזום לא שכחת את שאר חטיבות החברה?

"עיקר הפעילות של מקורות תישאר במסגרת 'מקורות מים', שבה מועסקים יותר מ-95% מהעובדים, שמספקים מים לכל תושבי ישראל. זה ברור, כי מקורות ייזום שתיכנס לתחומים חדשים מושכת אליה כותרות, אך אסור לשכוח כי עיקר הפעילות ומרב הזמן שלי ושל וולפמן יוקדשו להטמעת השינוי המבני במסגרת 'מקורות מים', שהיא לב קבוצת מקורות"..

* מה יש לך לבשר לתושבי המדינה, למשל, על איכות המים שהם שותים?

"כרגע אנחנו נמצאים בתחילת פרויקט גדול ברמה עולמית להקמת מתקן סינון באתר אשכול, שיסנן את מי המוביל הארצי. באמצעות המתקן נוכל לוודא גם הומוגניות באספקת המים. אנחנו נמצאים כל הזמן בהליך שיפור".

* קודמך, אורי שגיא, עסק רבות בשאלת הסדרי המים עם שכנותינו. מה תהיה תרומתך בנושא זה?

"אחד ממכרי ערך חשבון, שלפיו יום לחימה אחד שקול מבחינה כספית כנגד כל מתקני ההתפלה שהוקמו ושיוקמו לאורך חופי הים התיכון. אין לי ספק, כי אם נייצר כמות מים מספקת נוכל למנוע לא רק את ההשקעה הכספית הגדולה של מלחמה בגלל סוגיית המים, אלא גם את הכאב הגדול ואת הקורבנות הרבים.

"אני מניח, כי כאשר נבצע חישוב כלכלי כזה נוכל לשכנע גם את אנשי האוצר, האמונים על ביצועי מאזן רווח והפסד, כי אין השקעה שהתשואה בה כה גבוהה כמו ההשקעה במים. בעידן שבו אפשר לייצר כל כמות של מים בתמורה לתוספת של עוד כמה סנטים, אין הצדקה להגיע לעימות מדיני. אני מאמין, שהמים המסופקים לירדן מבצרים את השלום".

* את מקורות מנהלים עתה יו"ר ומנכ"ל שלשניהם אין ניסיון ניהולי במשק המים. זה לא נראה לך בעייתי?

"אני חולק על הנחה בסיסית זו. לוולפמן ולי יש רקע מוכח בתחום המים. לי, מעבודתי בנטפים, ולרונן מעבודתו באוצר כאחראי על משק המים. שנינו אמנם לא מהנדסי מים, אך לדעתי חשוב יותר שננהל את משק המים בצורה עסקית".