המגדל המרובע: מחלוקת בין עזריאלי לעיריית ת"א על הדו"ח

על-פי פרשנות עיריית ת"א, על היזם דוד עזריאלי לשלם לה 13 מיליון דולר במחירי 1992, מועד ביצוע העיסקה, או למעלה מ-14 מיליון דולר במחירים שוטפים, בהנחת השבחה מלאה. על-פי הפרשנות של עזריאלי, לא מדובר בהשבחה מלאה, והסכום אינו עולה על 10 מיליון דולר, ואפילו נמוך בהרבה. ההסכם שנחתם ב-2002 קבע, כי התשלום ינוע בין 6 ל-14 מיליון דולר.

כעת, יצטרך לתת שמגר את דעתו גם על הדו"ח של שפירא, ובכל מקרה, הוא צריך לפסוק בטווח שבהסכם. בניית המגדל המרובע לא החלה בעקבות מחלוקת קשה בין עזריאלי לבין עיריית ת"א, לגבי גובה הסכום אותו יידרש לשלם עזריאלי עבור שינוי התוכנית המקורית. עיקר המחלוקת נתגלעה כשעזריאלי ביקש לשנות את התב"ע המקורית, לפיה התאפשר לו לבנות 50 אלף מ"ר נוספים של משרדים, בכפוף לפינוי משרדים בהיקף זהה מדירות מגורים מרחבי העיר.

פינוי המשרדים מדירות הוגדר כמטרה אסטרטגית של העירייה, והוטמע בתב"ע של מרכז השלום ובהנחות בארנונה למתפנים, ובגינו קיבל הפרויקט תוספת של שליש באחוזי בנייה (ובכך נקבע הסטנדרט של 450% במגדלי משרדים בת"א). עזריאלי טען שאין ביכולתו לעמוד במטלה זו, וביקש להסיר את המגבלה מהתב"ע.

בבוררות, שהחלה בסוף 1998, הוחלט על שני שלבים: קביעה אם מגיעה לעירייה השבחה, ואם כן - מה גובהה. העירייה דרשה 40 מיליון דולר, על-פי שומה של השמאי אהוד המאירי, לעומת שומה של 1.25 מיליון דולר של השמאי עדי צביקל, מטעם עזריאלי. אחרי ששמגר קבע, כי העירייה זכאית להשבחה, פרש עזריאלי מהבוררות וביקש מביהמ"ש המחוזי בת"א לבטל אותה. בהמשך, במסגרת מו"מ בין הצדדים, קיבלה עיריית ת"א שומה חדשה מהמאירי, לפיה שווי ההשבחה המלאה בגין הסרת מגבלת האכלוס היא 16.7 מיליון דולר.