למי שייך קו החוף

חוף הים הוא מקום מפגש אולטימטיבי, אומרת חוקרת התרבות סיגל ברניר. "כולם הולכים לים", היא אומרת, ומונה את אנשי המנגלים מגן צ'ארלס קלור והיאפים שמשתרעים על הכורסאות בבננה ביץ', הזוגות המתחתנים שבאים להצטלם והעובדים הזרים שמשחקים שם כדורגל. "יש מי שבא כי אין לו אוויר בבית ויש מי שרוצה לבנות שם את המגדל שלו. ועל ערך הנדל"ן על חוף הים אין צורך להכביר מילים, די לראות את הדוגמה של הדולפינריום - העירייה תצטרך להשקיע הרבה מאוד (באחוזי בנייה - ח.פ.) כדי לפדות דונם של חוף לטובת המרחב הציבורי".

בימים אלה נבחרה ברניר, יחד עם אדריכלית הנוף יעל מוריה, לאצור את תערוכת הביתן הישראלי בביאנלה התשיעית לאדריכלות, שתיפתח בוונציה בספטמבר. קו החוף של תל אביב, על מגדליו, נמליו, הטיילת ופינותיו המוזנחות, יהיה כוכב התערוכה. את ייחודו ואת חוסר ייחודו - כיצד הוא מושפע ומשתלב במרחב העירוני, בקונטקסט המקומי, וכיצד הוא משקף בדמותו קווי חוף עירוניים אחרים באגן הים התיכון - מבקשות האוצרות להביא לידי ביטוי בתערוכה.

התערוכה בוונציה היא במידה רבה המשך לתערוכה שאצרו ברניר ומוריה בקיץ שעבר בביתן הלנה רובינשטיין בתל-אביב "רשות הרבים - מחווה לאברהם קרוון, גנן העיר תל-אביב". כאז גם הפעם, הן מעוניינות להסב את תשומת הלב לכוחות הפועלים על המרחב הציבורי.

"הנושא שמרתק אותנו הוא מערכות היחסים ברשות הרבים, המרחב העירוני ששייך ליומיום של כולנו. הכוחות הפועלים מלמטה, שינויים ופעילות של הציבור כפרטים בשטח עצמו ומצד שני - הכוחות הפועלים על המרחב מלמעלה: כוחות פוליטיים. החל בפוליטיקה הגדולה, הלאומית, דרך הפוליטיקה המקומית-עירונית ועד לפוליטיקה הכלכלית, היזמית-נדל"נית".

ברניר מביאה את נמל תל-אביב כדוגמה לנקודת מפגש של כוחות אלו. לדבריה, למרות שהוכנו תוכניות רבות לשיקום הנמל, הריסתו כליל והפיכתו למתחם מגדלים יוקרתי, גילו העירייה ורות הנמלים שאפשר להצטרף ל"תהליכים שקורים מלמטה". כך, הוחלט לפעול לצד ההתעוררות המסחרית של מתחם הנמל, ולשפר את התשתיות לשימוש הציבור. "זה לא חייב להיות או חורבות או יוקרה, דווקא מצבי הביניים הם אופייניים לעיר".

מה יהיה בתערוכה?

"הנושא של הביאנלה הוא מטמורפוזה. התערוכה עוסקת במטמורפוזה של האדריכלות לאחר מלחמת העולם השנייה. אחרי שהתפכחנו מרעיונות המודרניזם, מהאשליה שאדריכלות יכולה 'לתקן' את החברה ולא רק את המרחב. אנחנו מסתכלות על ההשתנות של קו החוף, על היחסים בין המרחב כפי שהוא מופיע בתוכניות אדריכליות וכיצד הוא משתנה במפגש עם המציאות. במרחב הפיזי.

"גם לתוכניות שלא מומשו יש סוג של נוכחות נסתרת, המשפיעה על מה שקורה בשטח. המגדלים שלא הוקמו בנמל תל-אביב מאפשרים למצב הביניים להתקיים".

עוד היבט של מטמורפוזה, שמציינת ברניר, הוא ההשתנות של כלי העבודה האדריכליים - מעיפרון השרטוט להדמיה הממוחשבת. המדיום הדיגיטלי יאפשר לאוצרות להביא את קו החוף של תל אביב בזמן אמת לעיר החוף ונציה. בין השאר הן מתכננות להקרין על קירות הביתן הישראלי מראות חיים מהחוף המקומי בוונציה ומתל אביב הרחוקה, שיתחלפו במראות של תוכניות עבר שלא מומשו, או תוכניות עתידיות. כך הן מקוות לעורר דיון בשאלות של מרחב וזמן, מקומיות וגלובליות.