ביום ירושלים שחל בשבוע שעבר (ד'), אמר פרופ' הנק סביץ', מומחה למדיניות עירונית, שהוא מתקשה להסביר איך הישראלים, ולא רק הירושלמים, מפקירים את בירתם, דבר שלדבריו לא יקרה לעולם ברומא, בריסל או פאריז, ויחד עם זאת הוא אומר, שירושלים יפה יותר מפאריז וסובר שעדיין לא הגענו לנקודת האל-חזור, אך אנו גם לא רחוקים ממנה.
סביץ', פרופ' מן המניין בפקולטה ללימודים אורבניים ומינהל ציבורי באוניברסיטת לואיזוויל שבארה"ב, הוזמן על-ידי מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות לכתוב עבודה בנושא השפעת הטרור על התפתחות העיר. סביץ' היה גם יועץ לראש העיר לשעבר של ניו-יורק. בתוך ארבע שבועות תועבר תמצית המסקנות לקובעי המדיניות, והמסקנה של סביץ': הטרור לא גרם לבעיות של העיר אלא הקצין והאיץ את הדרדור, גדר ההפרדה מסתמנת כמשפיעה באופן חיובי על התפתחות מערב העיר, ומה שירושלים צריכה באמת הוא מרכז עיר מפותח.
גלובס: איך משפיע הטרור על התפתחות ירושלים?
סביץ': "בחנתי את השאלה כיצד ערים מתפתחות תחת טרור, ואיך ערים מגיבות ללחצים, במחקר השוואתי שהתייחס למספר רב של ערים במערב. מתברר שכולן מגיבות מבחינה התפתחותית באותו אופן לטרור, וירושלים איננה שונה מהן. כאשר בחנתי את ההשפעה של הטרור על ההתפתחות של ירושלים הופתעתי לגלות עד כמה לא מפותח המרכז של העיר. אבל אי אפשר להאשים את הטרור במצבה העגום של העיר, הכל תורם. הטרור הוא גורם אחד, אומנם דומיננטי, אבל הוא לא יצר את הבעיה אלא מקצין אותה. בירושלים הטרור מורגש הרבה יותר כי העיר סובלת מהתקפות טרור לפחות פי 3 ביחס לערים אחרות בארץ."
- איך אפשר לטפל דרך התכנון בבעיות הביטחון?
"פיתוח העיר זה הביטחון שהעיר צריכה. חיזוק מעמדה הכלכלי זה האמצעי הביטחוני והדרך להתמודד עם בעיות ביטחוניות".
- ומה לדעתך הביא את מרכז העיר לשפל כזה?
"נראה לי שקובעי המדיניות לא קיבלו את ההחלטות הטובות והיעילות ביותר בנושא הפיתוח. העיר איבדה המון מהחיוניות של מרכז העיר, ירושלים נמצאת בתקופה של סטגנציה, והטרור האיץ את הידרדרות של העיר. הטרור לא דרדר, אלא האיץ את התהליך".
- אם כך, מהו הפתרון?
"נדמה לי שיש לחדש את המרכז. ירושלים היא עיר בירה בעלת משמעות סימבולית, עיר נושאת דגל לעם היהודי, עם היסטוריה מאוד עשירה, ומגיע לה מיקום מיוחד לא רק בקרב ערים בישראל אלא בקרב ערים בכל העולם. כשמסתכלים על מרכז העיר ירושלים הוא נראה יותר כמו עיר מדרגה שנייה, במקום עיר בירה עולמית ועיר תיירות מרכזית. עם זאת, יש לה המון פוטנציאל. המשאבים הטבעיים של העיר מאוד מרשימים, יש לה את כל האיכויות המובנות והטבעיות של עיר גדולה, נופים, שכונות יפות, אוכלוסיה מגוונת, מסורת, חשיבות דתית ופוליטית.
"כדי למצות את התכונות האלה, חייבים להפוך את מרכז העיר לגנרטור מאיץ במשולש הרחובות הקריטיים: יפו, קינג ג'ורג' ובן יהודה. ביחס לגודל היא זעירה מול לונדון, ומאידך היא כן בגודל של וושינגטון, סאן פרנסיסקו ומרסיי".
- כיצד ניתן לנצל את התכונות הייחודיות לעיר?
"לירושלים חסרות השקעות. צריך ליצור תנאים שיגרמו לתאגידים בינלאומיים גדולים לבוא ולהקים פה משרדים ראשיים. צריך לייצר מקומות תעסוקה ולהכניס למרכז העיר שימושים מעורבים, מרכזי תרבות, מגורים, מסחר, מלונאות ושטחים ירוקים. ה"מגה סיטיס", כמו למשל ניו-יורק ולונדון, משלבות שימושים שונים, ואלה מביאים איתם עושר המוסט גם אל השכונות מסביב.
"לירושלים ערכים איכותיים טבעיים, אבל הם אינם מפותחים. קיימת דרישה לשמור על השטחים הירוקים, אני מסכים, אבל בכך לא די. צריך לספק גישה אליהם, רכבת קלה, רכבת תחתית, מדרכות טובות יותר, מסלולי אופניים ושבילים. זה מיתוס לקבוע, שאם משאירים את השטחים הפתוחים ללא פיתוח זה ישפר את המצב בעיר. עיר צריכה פיתוח. פיתוח מושכל, למשל שיגביל את גובה הבנייה, אבל חייבים, חייבים, לפתח את האיכויות הטבעיות של העיר. הן מופלאות".
- האם אתה מוצא הבדל בהשפעה של הטרור על התפתחות בירושלים לבין ערים אחרות בעולם ובארץ?
"בחנתי את השפעת הטרור על ההתפתחות העירונית של ניו-יורק בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, בחנתי גם את מדריד ואת מוסקבה. ההבדל העיקרי בין ירושלים לערים הללו הוא, שירושלים סובלת מטרור כרוני. טרור מהסוג הזה גורם לשחיקה של עיר, אבל אני לא חושב שבעיותיה קשורות לטרור, או אך ורק לטרור. בעיות עמוקות יותר, מלבד טרור כרוני , הן שהביאו את מרכז העיר למצבו העגום".
- מהן הסימפטומים של המחלה?
"למרכז העיר פרופיל של מצוקה, שנובע מעלייה בעוני ואיבוד מקומות תעסוקה. השילוב בין עלייה בעוני ובריחת משקיעים והון, מאיץ את הבעיות של העיר. ירושלים עלולה להגיע לנקודת אל חזור, דבר שיכניס את העיר לסחרור ממנו יהיה מאוד קשה לצאת. אני לא חושב שירושלים הגיע לנקודת האל חזור, אבל היא לא רחוקה ממנה. לעומת ערים מקבילות בעולם, העיר נחותה באופן משמעותי מבחינת ההתפתחויות שלה. ירושלים מפגרת אחרי ערים דומות לה, כמו וושינגטון, מרסיי וסאן פרנסיסקו".
- מהם הצעדים האופרטיביים שיש לעשות?
"בראש ובראשונה לפתח את מרכז העיר - להחזיר אליו מוסדות כמו תיאטרון ירושלים, מוזיאון ישראל, האוניברסיטה, מוסדות שאני פשוט לא מצליח להבין מדוע לא מוקמו באופן טבעי במרכז העיר, זה פשוט לא הגיוני. מאוד הופתעתי למצוא את התיאטרון המרכזי של ירושלים ברחביה. תיאטרון לאומי חייב להיות במרכז העיר. גם מוזיאון ישראל, המיקום שלו אינו הגיוני, מוזיאון זה תרבות והוא מעניק חיים לעיר. יש קשר בין תרבות ויצירת מקומות תעסוקה ומגורים, ולכן מרכז העיר הופך להיות שוקק חיים ברוב שעות היממה. צריך לחבר יחד שטחים פתוחים ופריפריות. בירושלים אין נגישות של הפריפריה למרכז העיר בתחבורה ציבורית מפותחת של רכבת תחתית או קלה. הממשלה צריכה ליצור תנאים שהם טובים לסקטור הפרטי לבוא ולהשקיע.
"הכסף שייכנס לעיר הוא כסף פרטי, ולכן צריך לשחרר קרקעות, לפתח תשתית, להעניק הטבות במס, לדאוג לרחובות נקיים, להפוך את העיר לאטרקטיבית ולאפשר גישה נוחה לכל המקומות הללו. הדבר הנוסף שיש לעשות הוא מה שכלכלנים מכנים תועלות עקיפות, שיוצרות את איכות החיים - לספק גנים, שבילי אופניים מקומות ציבוריים. התועלות האלה יוצרות גם נוחות לתושבים וגם מצע טוב לעסקים".
- אחת הבעיות הקשות של העיר היא שהיא מתאפיינת באוכלוסיה חלשה.
"זהו תוצר של היעדר מדיניות תכנונית והזנחה. ביחס לערים אחרות שמכינות את עצמן לקראת התפתחות, ירושלים מפגרת ולא אטרקטיבית. ירושלים לא מצליחה למשוך אוכלוסיות חזקות, איכותיות, מוכשרות וצעירות, וזאת נקודה מאוד בעייתית. הערים של היום מבוססות על משאבי אנוש טובים. המימד האנושי עושה את ההבדל בין עיר נחשלת ל"גרייט סיטי". הדרך להחזיר את האוכלוסיה היא רק בדרך של פיתוח. חייבים לשחרר קרקעות לבנייה וליצור הזדמנויות עסקיות".
- האם הרכב האוכלוסיה, עם הרבה חרדים וערבים, לא מגביל את הפיתוח?
את הרכב האוכלוסיה אפשר להפוך ליתרון. הבדלי התרבויות והשוני בין האוכלוסיות הופך להיות מרכיב דומיננטי בויטליות של "מגה סיטיס". אפשר לנצל את השוני ולתעל אותו לנתיבים יעילים. אין מקום אחד בעיר שיוצר נקודות מפגש לאוכלוסיות השונות. מרכז עיר מפותח ומודרני יכול לשמש מגנט לאוכלוסיות השונות וליצור אינטראקציה ואינטגרציה בין החרדים לערבים לחילונים. ירושלים, במקום ליצור נקודות חיבור ולאחד, יצרה פירוד והפכה את ההבדלים התרבותיים והשוני מיתרון לחסרון".
- אבל זו עיר שבה השיקולים הפוליטיים הם מרכיב מרכזי במדיניות התכנון.
"ודאי, שיקולים פוליטיים, במיוחד בערים רגישות, הם שיקולים רלוונטיים. בירושלים, מעבר לשיקול הפוליטי שללא ספק פועל, הבעיה העיקרית היא דווקא שיקולים לקויים של תכנון, שנובעים בין היתר מהעדפות מדיניות. תכנון ופוליטיקה הולכים הרבה פעמים יד ביד".
- האם לדעתך פיתוח שכונות במזרח העיר, למשל הר חומה (דרום מזרח) ופסגת זאב (צפון מזרח) זו הצהרה פוליטית או שיקול תכנוני נבון?
"כן, זו הצהרה פוליטית, נכון, וזה קורה בהרבה מקומות אחרים בעולם. מצד שני, יש צרכים שהעיר חייבת לספק לאור דרישות של התושבים. אין מניעה לפתח את הפריפריה מכל שיקול, כולל שיקול פוליטי שהוא לגיטימי, אבל, בכל מקרה, לא על חשבון מרכז העיר. המרכז הוא הלב של העיר".
- האם לדעתך הפיתוח של הפריפריות הוא הגורם המרכזי שהביא לחורבנו של מרכז העיר?
"אי אפשר לייחס את המצב של ירושלים לסיבה אחת, יש הרבה גורמים שלובים. אחת הטעויות היא שההשקעה רוכזה בפריפריה ולא במרכז, כמו קניון מלחה, הר חוצבים והר הצופים. פיתוח מרכז העיר יוצר מקור לכסף לכל העיר. חברות גדולות שנכנסות מביאות אוכלוסייה חדשה ומאיצות את הפיתוח, וזה משפיע על הפריפריה. למשל, המצב של מרסיי היה הרבה יותר גרוע מירושלים, והיא הצליחה לחדש את עצמה באופן מרשים, בדרך של השקעות גדולות במרכז העיר ובחיבורים תחבורתיים לפאריז. מרסיי ממציאה את עצמה מחדש כעיר נמל מרכזית. אם ירושלים הייתה עיר חזקה כמו ניו-יורק, היא היתה יכולה לסבול הקמת קניון בפריפריה כמו מלחה. אבל מלחה היא טעות תכנונית שפגעה בכוח של מרכז העיר".
- לדעתך פרויקט הרכבת הקלה יסייע?
"כמו שאני מבין זה רק קו אחד, וזה לא מספיק מבחינת החיבורים. בפרויקט הזה חסרה אסטרטגיה תכנונית חכמה. יצירת גישה נוחה ומהירה למרכז העיר היא אלמנט קרדינלי להתפתחות העיר, ונדרשת מערכת תחבורתית כזו, שתאפשר גישה מכל מקום בעיר למרכז תוך דקות, בקלות ובנוחיות. הפתרון האופטימלי הוא ברכבת תחתית. אני לא רוצה להפוך אותה למנהטן, אבל יש צורך לנצל את היתרונות שלה. מנהלי העיר דללו את ההשקעה שלהם במרכז העיר ולא מיקדו את עצמם במקום החשוב ביותר. ירושלים מפגרת. חסרה לה מערכת תחבורתית תת קרקעית, תאגידים גדולים - ויש לה פוטנציאל אדיר. חייבים להכניס מרכז עסקי מרכזי ללב ירושלים. היום מרכז העיר נראה כמו מרכז של פרובינציה ולא של עיר בירה".
- מהם לדעתך סיכויי העיר להשתקם?
"ירושלים הרבה יותר יפה מהרבה ערים בעולם. היא יותר יפה מפאריז, שנחשבת לאחת הערים היפות בעולם, אבל היא מפגרת הרבה מאחור בכל הקשור להתפתחות עירונית. יש הרבה דיבורים ופחות מעשים. הפיתוח ללא תכנון הרס את העיר ושלל אפשרות להשתקם. אומנם נגרם נזק, אבל עדיין לא מאוחר לפתור את הבעיות של העיר הזאת. באמצעים מצומצמים ובהחלטות נבונות ניתן להחזיר לעיר את פארה וזהרה משכבר הימים".
- האם ירושלים משקפת את מצבה של מדינת ישראל?
סביץ': "יש ערים שמשקפות את ההתפתחות הכללית של המדינה. ישראל אינה מפגרת הרבה אחרי מדינות מערביות כמו צרפת ואנגליה. המצב של ירושלים לא משקף את המצב של ישראל כמדינה מערבית מפוחת. ישראל נחשבת למדינה מודרנית, בעלת אוכלוסייה משכילה וממסד מדעי מפותח. אלא שהעיר איננה משקפת את התפתחות הכלכלית של המדינה. חסר לעיר פיתוח נכון. עיר אסור שתהייה סטטית. ערים אינן מוזיאון, חייבים לפתח אותן, זאת הבעיה לדוגמא של ונציה. היא שוקעת ומדרדרת כי מפחדים לפתח אותה, בדיוק כמו פה. אם אתה לא נוגע בעיר אתה לא מחדש אתה. ברומא, מרסיי ומילאנו יש מסורת נהדרת מצד אחד, ומצד שני הן מתפתחות ומתחדשות כל הזמן.
"הדרך הטובה ביותר להחזיק את ירושלים יהודית וישראלית היא לעודד את פיתוח מרכז העיר, אחרת הכל יעבור לתל אביב. זה יפתח גם מימד פסיכולוגי של שייכות, "זאת העיר שלנו". חוסר ההשקעה נותן תחושה של זמניות ארעיות ובריחה.
"אי אפשר לשמור על ירושלים רק כעיר תיירותית, אלא יש לשלב בה עוד פונקציות. תיירות בלבד היא רק 20%. זה מנוע חזק, אבל הוא לא יכול להיות המנוע היחיד, בוודאי לא בעיר כמו בירושלים, שנפגעה באורח אנוש בענף זה".
כתבות
ני"ע
