הוועדה לבנייה באלעד מבקשת להימנע מהוצאת היתרי בנייה בשל מצוקה במבני ציבור

שלוש החברות טענו בפני ועדת הערר, כי השקיעו את מיטב כספן ברכישת הזכויות במגרשים ששווקו במכרז של משרד השיכון, שילמו את אגרות הבנייה והתשלומים בגין ההיתרים, אולם הוועדה המקומית אלעד דחתה את בקשתן להיתרי בנייה.

הוועדה טענה בפני ועדת הערר, כי קיימת מצוקה קשה של תשתיות ומבני ציבור בעיר, אשר לה מודעים כל הגורמים הממשלתיים, אך פניותיה אינן מועילות וכל ההבטחות לקידום פתרון המצוקה הקשה לא נשאו פרי. אשר על כן היא החליטה, כי אין מנוס מעצירת תהליכי הבנייה והוצאת היתרי בנייה למגורים, אלא לאחר שיובטח ביצועם של התשתיות ומבני הציבור בעיר להנחת דעתה.

ועדת הערר קבעה, כי חוק התכנון והבנייה אינו מותיר שיקול דעת לגורמים המטפלים בהוצאת היתרי בנייה, ואין להם הסמכות לעכב את ההיתרים. לדברי ועדת הערר, החלטה להימנע ממתן היתרים עלולה לפגוע אנושות ביזמים ולהביא להתמוטטותם.

לדברי הוועדה, היא משוכנעת, כי הסירוב לחתום על היתרי הבנייה נובע מחשש אמיתי למצב התשתיות ומבני הציבור בעיר. ואולם, מול אינטרס זה עומד אינטרס היזמים, אשר בדין וביושר ועל יסוד מצגים ממסדיים הגיעו אל השוקת ועתה מנועים מלשתות ממנה.

הוועדה ציינה עוד בהחלטתה, כי אין לעשות שימוש ביזמים כמעין בני ערובה, על מנת להפעיל לחצים על הגורמים הממשלתיים. לדבריה, ראוי להעביר לכל הגורמים הרלבנטיים החלטה זו, על מנת שיכינו את התשתיות הראויות ומבני הציבור הנדרשים מבעוד מועד.

הוועדה המקומית טוענת בערעורה, כי ראש המועצה ופרנסי העיר אלעד יחטאו לתפקידם, ככל שיאפשרו את המשך הבנייה ללא פתרונות הולמים למוסדות ציבור וחינוך. לדברי הוועדה המקומית, ועדת הערר העדיפה באופן מוטעה את אינטרס היזמים. תוכנית המתאר, לדבריה, לא מאפשרת לוועדה המקומית להוציא היתרים, והאינטרס הציבורי מחייב עמידה עיקשת על הוראות תוכנית המתאר. (עת"מ 04/1909)