הוועדה לעניינים תכנוניים עקרוניים אימצה שורה של שינויים בתוכנית המתאר הארצית

בין השינויים: מתן עדיפות נוספת לנגב, לגליל ולירושלים, ביטול המרקם העירוני-כפרי, וכן הקמת מנגנון מעקב ועדכון תקופתי של התמ"א, אחת למספר שנים.

הולנת"ע ביקשה לבדוק את רשימת היישובים המיוחדים הנמצאים במרקמים הפתוחים, ואת פוטנציאל הגידול של המושבים והקיבוצים. בקשה נוספת היתה לבדוק את השינויים הדרושים עקב איחודי הרשויות.

לדברי מנהל מינהל התכנון, אדריכל שמאי אסיף, שהוא ממתכנני תוכנית המתאר, מנגנון המעקב יורכב מצוות מיוחד שיאסוף את ההערות לתמ"א, כפי שיבואו לידי ביטוי מצד היזמים, הרשויות המקומיות, משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, וישקול את עדכונה על-פי הצרכים.

עדכון זה יעשה תוך שמירה על עקרונותיה המרכזיים של התמ"א, שהם ציפוף עירוני, מניעת פרבור, שמירה על השטחים הפתוחים, שמירה על השדרה הירוקה ועל רצועת החיץ, עידוד תחבורה ציבורית ועוד.

לדעת מינהל התכנון, שינוי זה בתמ"א יגביר את גמישותה ואת האפשרות להתאימה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית המדינה, יוודא את יישומה התקין ובמקביל יפחית מעצמת ההתנגדות של קהלים שונים בציבור.

שינויים נוספים בתמ"א כוללים מתן עדיפות גדולה יותר לגליל ולנגב, על-ידי הקטנת המרקמים העירונים באיזור המרכז והרחבת היישובים בפריפריה, עד לגודל של 500 יחידות דיור, בעיקר בדרום הארץ; הרחבת המרקם העירוני במערב ירושלים, וחיזוק מעמדן של התוכניות המחוזיות, שהיה חשש שמעמדן ייחלש בעקבות אישור תוכנית מתאר ארצית כוללת.

שינוי נוסף הוא ביטול המרקם העירוני-כפרי והמרתו למרקם שמור. יישובים הנמצאים במרקם זה, ביניהם קדימה, צורן, קרית שמונה, בית שאן ורבים אחרים, יוכלו לגדול על-פי מה שמייעדת להם תוכנית המתאר, תוך התחשבות בסביבה וברגישותה הנופית, בשל הימצאותם באיזורים מוטי שימור.