חופים הם לפעמים געגועים

על דיון זה, מוטל עדיין צילה של החלטת ועדת הפנים בכנסת משבוע שעבר שקראה לעיריית ת"א להימנע מהפקדת תוכניות בנייה ופיתוח לאורך החוף הצפוני של העיר מעבר לירקון, עד לסיום החקיקה של החוק הממשלתי לשמירה על הסביבה החופית.

הצעת "חוק החופים" אוסרת בנייה במרחק של 300 מטר מקו המים, והיא מעמידה בספק את מימושן של כמה מתוכניות הבנייה הגדולות ברחבי העיר. כיום תוכנית המתאר הארצית לחופים (תמ"א 13) מגדירה מרחק מינימלי של 100 מטר מקו המים. בין השאר מדובר בתוכנית "צפון מערב העיר"; בתוכנית להעתקת שדה התעופה דב והקמת יותר מ-5,000 יח"ד; ובתוכנית "שפך הירקון" הכוללת הקמת מאות יח"ד ועשרות אלפי מ"ר למשרדים ולמסחר.

שאלה לא פשוטה היא מה לגבי תוכניות שכבר אושרו במערכות התכנון, דוגמת תוכנית הדולפינריום שכוללת את פינויו והקמת שני מגדלים, בתמורה למתן מגרש חלופי לבעל הקרקע. בנוסף, עתידן של תוכניות הבנייה הגדולות בנמל ת"א אינו ברור מאחר שמדובר בתב"ע ישנה, שאושרה כבר בעירייה, אך עדיין לא אושרה בוועדה המחוזית ת"א.

אחד המתנגדים הבולטים למהלך, הוא מהנדס עיריית ת"א, דני קייזר. לדבריו, העירייה תמשיך את פעולות התכנון ברחבי העיר בלי להתחשב בכך שהחוק אולי יאושר. "הפיתוח בעיר נועד לשרת את הדור הזה ואת הדורות הבאים. אם החוק יאושר, תהיה ת"א תקועה עם שדה דב ליד איזור מגורים, כי לא יהיה כלכלי לפנותו בלא בנייה", אמר.

קייזר אומר עוד, כי תכנון אורבני אינו קשור לוועדת הפנים של הכנסת, אלא לגופי התכנון המביאים בחשבון שיקולים רבים. "אנחנו לא עושים תכנון חד-ממדי, אנחנו לא פוליטיקאים שעושים מה שמתאים באותו רגע, אלה מה שנכון גם לעתיד", אמר.

לדבריו, גם העירייה נמנית עם שומרי החופים. "לצערי כמה דוגמאות של תכנון לקוי, בשל חוסר ערנות של רשויות, כמו המרינה בהרצליה, סי אנד סאן בת"א מגדלי חוף הכרמל בחיפה, והקיוסק המפורסם באשדוד לא נותנים מנוחה", ציין.

לדבריו, "הדרך הנכונה היא להעצים את החוק הקיים ולהשתמש בכלים של התכנון, שמביא בחשבון היבטים מורכבים ולא רק מה המרחק מקו המים. דין ת"א אינו כדין רישפון. בכל מקרה, עיריית ת"א תציית לחוקי מדינת ישראל וכרגע החוק הקיים הוא חוק התכנון והבנייה. כשיגיע, אם יגיע, חוק חדש נשבור את הראש".

לדברי סגן ראש העיר ויו"ר סיעת הירוקים, פאר ויסנר, ישנם קטעים שגם במרחק של 900 מטר צריך לשמר את החוף נקי מבנייה. יחד עם זאת אומר ויסנר, ישנם נקודות בעייתיות כמו רחוב בן-יהודה שחייבים לבצע שם לא מעט עבודות.

לדבריו, "ת'א צריכה למפות את רצועת החוף, באורך 13.5 ק"מ, על כל הפרויקטים בה. החטאים, כמו סי אנד סאן, אין ברירה והם יישארו, אך לגבי תוכניות בעתיד, אנו רואים אותם כפוטנציאל לפארקי חוף בלבד, בדיוק כמו שנקבע בהסכם הקואליציוני. אני מוכן לקחת על עצמי את הפרויקט".

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ יורי שטרן (האיחוד הלאומי), אומר ל"גלובס", כי בתוך ארבעה שבועות תעבור הצעת החוק לקריאה שנייה בכנסת. לדבריו, בשלב זה הוועדה פנתה לעיריית ת"א שיעצרו תוכניות שבדרך, עד שהחוק יעבור, כדי שהתוכניות לא יעמדו בסתירה אליו.

לדברי שטרן, "ברור לנו שאין לנו יכולת סטטוטורית להורות לעריית ת"א על הפסקת התכנון, אבל הציבור הוא שישפוט בסופו של דבר את המהלכים שיבוצעו או לא. בכוונתנו גם לפנות למועצה הארצית לתכנון ובנייה על מנת שזו תפעיל את כובד משקלה על העירייה".

"אנחנו מצויים בדילמה קלאסית - הדילמה של בחירה בין אינטרסים. חשוב לזכור שמדובר בשטח ובמשאבים כה מצומצמים ובקצב התפתחות דמוגרפית מואץ, שברגע שקובעים נורמה - גם אם היא נכונה, בשל הזמן שעובר היא כבר לא רלוונטית. אם הם לא יפעלו כעת, מחר יהיה כבר מאוחר מדי", אמר.

ח"כ עומרי שרון (ליכוד), המעורב רבות בנושאי איכות סביבה אמר ל"גלובס", כי קיימת לצערו בורות גדולה בכל הקשור לחוק החופים. "אין כוונה בחוק להכילו על תוכניות קיימות, אלא אך ורק על תוכניות עתידיות וזאת על מנת למנוע רעות חולות כמו סי אנד סאן שנבנו על החוף ממש. לצערי התייחסות עיריית ת"א לסוגיה נראית על פניו כניסיון מחטף, אני מאוד מקווה שאין הדברים כך באמת".

לדברי שרון, ברור כי אין דינו של רחוב בן יהודה כדין רישפון ואכן במקומות בהם מדובר בשיקום או בנייה מחדש יש מקום להתייחס למצב בשטח. "הכוונה שלנו היא ליצור מרחב חופי והשאלה הגדולה היא היכן ימצא האיזון. נכון שאני בעד יותר שטחים פתוחים, אבל אני רחוק מלהיות אנטי בנייה, הכל צריך להתבצע במינון הנכון. צריך לזכור שהמטרה בסופו של דבר היא חברתית", אמר.