מהו היקף גילוי המסמכים בו חייבת ועדת משנה להתנגדויות של ועדה מחוזית לתכנון ובנייה? האם ניתן לגלות גם "מסמכים פנימיים"? בשאלה זו דן לאחרונה ביהמ"ש לעניינים מנהלים בחיפה.
יהודית פרנקל (להלן: "העותרת") הגישה לביהמ"ש המחוזי בחיפה עתירה מינהלית, בה ביקשה ביקורת שיפוטית לגבי החלטה של ועדת משנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז חיפה (להלן: "המשיבה"), שעניינה נושאים תכנוניים/תחבורתיים הקשורים לתב"ע בחדרה.
בדיון המקדמי בעתירה הגיעו בעלי הדין להסדר, שעיקרו הסכמה של המשיבה למתן זכות טעון לעותרת בפני ועדת המשנה להתנגדויות הנ"ל, ומתן החלטה חדשה בעקבות זאת על-ידי רשות התכנון המתאימה, החלטה שתהיה כפופה לביקורת שיפוטית.
העתירה כללה גם בקשה להורות למשיבה לאפשר לעותרת עיון וצילום של כל המסמכים והחומר הרלבנטי להליכי התכנון של התוכנית המצויים בידי ועדת המשנה המשיבה.
המשיבה סירבה לחשוף בפני העותרת את פרוטוקולי הדיונים הפנימיים, תוך שהיא סומכת את עמדתה על תקנה 13 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א - 2000 ועל הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח - 1998, לפיו רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע בדבר דיונים פנימיים.
הבקשה נדונה בפני השופט גינת. בדחותו את עמדת המשיבה מסתמך השופט גינת על החלטה של השופטת חפרי-וינוגרדוב בבש"א (חי') 00/15659 בן-עמי צוקרמן נגד ועדת המשנה להתנגדויות. באותו עניין נדחתה ההתנגדות לגילוי "דיונים פנימיים".
השופט גינת מציין, כי המשיבה לא טרחה לצרף תצהיר של מי מהנוגעים בדבר, המפרט את המסמכים שהם בגדר דיונים פנימיים או את מידת ההכבדה לרשות התכנון שבגילויים. טענות המשיבה הן טענות כלליות גרידא, והנמקת ההתנגדות אינה סומכת על תוכנם או מהותם של המסמכים או הפרוטוקולים שבמחלוקת. אין די בסיווג על-ידי הרשות המינהלית של מסמך או פרוטוקול כזה או אחר כ"דיון פנימי" כדי להפוך אותו לחסין מפני גילוי. מטבע הדברים, כולל תיקה של הרשות תיעוד רב, שהגיע אליה מגורמים שונים.
קודם מתן ההחלטה מתקיימות התייעצויות, גם של הוועדה שההחלטה מוטלת עליה. לא כל פרוטוקול כזה אסור, משיקולים כלליים, בגילוי, אלא יש צורך בהבאת נתונים עובדתיים ספציפיים לעניין הנדון, מעבר לעובדה שמדובר בהתייעצות של ועדת המשנה, כדי להצדיק את ההימנעות מגילוי.
בענייננו, קובע השופט גינת, גילוי המסמכים והעיון בהם חיוניים כדי לאפשר לעותרת זכות טיעון אמיתית בפני ועדת המשנה. על כך אין מחלוקת של ממש בין בעלי הדין. כן ראוי לזכור את נטיית בית המשפט להימנע מהתערבות בהכרעות בנושאי תכנון ובנייה, שנתקבלו בתום לב ולאחר שיקול דעת ראוי על-ידי רשויות התכנון.
דווקא בשל ההיקף הרחב של שיקול הדעת המקצועי המוקנה לרשות המינהלית, מן הראוי לאפשר למעוניין בדבר להביא בפניה את כל העובדות התכנוניות הנוגעות לעניין, תוך בחינה של כלל החומר שהובא בפני הוועדה. אם תדע העותרת מה השיקולים שעמדו ביסוד הכרעת ועדת המשנה, אפשר ותוכל להביא עובדות או ראיות באותם נושאים. פרוטוקול "הדיונים הפנימיים" אפשר וילמד גם על טיב השיקולים שנשקלו על-ידי ועדת המשנה ויאפשר ביקורת שיפוטית ראויה.
מול המשקל הכבד של השיקולים המחייבים גילוי מלא, לא הביאה ועדת המשנה המשיבה אלא טיעון כללי בזכות חשאיות דיוני ועדת המשנה, המבטיחים עצמאות מחשבתית לחבריה. בנימוקים כלליים אלה לא די. אפשר שבמקרה מתאים, על סמך תשתית עובדתית נאותה, יגיע בית המשפט למסקנה, כי איזון האינטרסים מחייב דחיית בקשת גילוי כזאת או אחרת, אלא שהחלטה כזאת צריכה להיות מבוססת על הפרוטוקול או המסמך הספציפיים. בענייננו, קובע השופט גינת - לא הובאה התשתית העובדתית הנדרשת להצדקת החיסיון ע"י המשיבה.
התוצאה הסופית: הבקשה נתקבלה. ביהמ"ש מורה על מתן רשות לעיון ולצילום המסמכים המבוקשים לרבות הפרוטוקולים המלאים המתייחסים "לדיונים פנימיים".
עת"מ 04/2106, ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת.
בשם העותרת: עו"ד פרוכטמן.
בשם המשיבים: עוה"ד ענת באור-פרל ושרון שרוני.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
