החברה להגנת הטבע חזרה בה מהתמיכה בתוכנית ספדיה להרחבת מערב ירושלים

מתוכננת הקמת 20 אלף יחידות דיור על 26.6 דונם; לטענתה, לא יוכרז פארק לאומי עליו הוסכם

החברה להגנת הטבע חזרה בה מהתמיכה בתוכנית להרחבת ירושלים - תוכנית ספדיה. רכז שמירת הטבע בהרי יהודה מהחברה להגנת הטבע, אברהם שקד, הודיע בשבוע שעבר כי החברה חוזרת בה מהתמיכה לאור הפרת ההסכם מצד המינהל ועיריית ירושלים.

שקד טוען, כי במסגרת מסמך ההבנות שנחתם בין הארגונים הירוקים ליוזמי התוכנית - המינהל, העירייה והרשות לפיתוח ירושלים, התחייבו היזמים לתמוך בהמשך המהלך הסטטוטורי להכריז על האיזור שבין מושב אבן ספיר לעין חמד כגן לאומי מוכרז.

שקד טוען, כי המינהל יזם במסגרת הערותיו לתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 30/1) ביטול סימון גן לאומי במבואות ירושלים, כדי לאפשר בנייה עתידית בשטח. העירייה תמכה ביוזמת המינהל.

החברה להגנת הטבע טענה, כי יוזמה זו מהווה הפרה בוטה של ההסכמות בין הצדדים ולכן אינה רואה מחוייבת להסכם. לדברי שקד, החברה להגנת הטבע תתחיל במאבק נגד התוכנית.

תוכנית ספדיה להרחבת ירושלים מערב, כוללת הקמת למעלה מ-20 אלף יחידות דיור בשטח של 26.6 דונם.

מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, עזרי לוי, יזם מסמך הסכמות בין הארגונים הירוקים והיזמים שאיפשר את הפקדת התוכנית במועצה הארצית לאחר דיון אחד. עפ"י מסמך ההבנות, הסכימו הצדדים על גבולות מתחמי הבינוי ובמקביל הוחלט לתמוך בהכרזת השטח שבין אבן ספיר לעין חמד כגן לאומי מוכרז.

לדברי לוי: "ספדיה היתה ונשארה אחד המרכיבים החשובים והחיוניים של ירושלים בעשורים הקרובים.

מתנגדי התוכנית מפיצים תעמולה בלתי מבוססת בלשון המעטה בדבר פוטנציאל עצום למגורים בשטחי העיר ירושלים. כל ועדה אובייקטיבית שבדקה את הנושא הביעה תמיכה גורפת וחד משמעית בתוכנית ".

לדבריו, החברה להגנת הטבע פעלה ללא לאות נגד תוכנית מערב ירושלים לפני ואחרי חתימת הסכם ההבנות. לטענתו, "ההפרה המיוחסת למינהל ולעירייה היא לא יותר מעלה תאנה".

משמעות ביטול הסכם ההבנות היא כי תוכנית ספדי תיתקל בהתנגדות מצד הארגונים הירוקים מה שצפוי לעכב את אישורה.

אוכלוסיית