שופט בית המשפט המחוזי בת"א, יהודה זפט, פסק בהחלטת ביניים, באמצע חודש יוני, לטובת מושב צור משה, בסכסוך שבין המושב לבין מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל. הפעם גם נזף השופט במינהל.
במרכז הסכסוך עומדת שאלת מעמדם של חוזי החכירה ההיסטוריים במושבים ובקיבוצים, נושא שלא הגיע לידי מיצוי.
הפרשה החלה לפני כשנתיים. במסגרת הליכי רישום אדמות משבצת גילה מושב צור משה, שבידו חוזה חכירה משנת 1937 לתקופה של 99 שנים, על קרקע המצויה במרכז המושב, בשטח של כ-1,000 דונם.
המושב דורש, שהמינהל יכיר בזכויותיו מתוקף חוזה החכירה ההיסטורי, זכויות העולות עד כדי בעלות מלאה. לטענת עורכי הדין של צור משה, עופר נועם ויוסי ג'רסי, מהחוזה עולה כי למינהל אין כל סמכות לגבות דמי היתר בשינוי ייעוד, והוא גם אינו זכאי לגבות דמי הסכמה בעת מכירת הקרקע.
לטענת נציגי צור משה, המינהל מסרב להכיר בחוזה החכירה, וכאמצעי להפעלת לחץ הפסיק המינהל לספק כל שירות לבני המושב. לדבריהם, "המינהל מתנגד נחרצות לתביעה, אולם לא הסתפק בכך והודיע למושב ולחבריו, כי בשל התביעה שהוגשה לא יינתן שירות לאגודה ולחבריה, ומעניש, למעשה, את כל בני המושב בענישה קולקטיבית".
מושב צור משה טוען: "כעת, לאחר שביהמ"ש חייב את המינהל להמשיך ולספק שירותים לבני המושב, המינהל דורש כי המושב וחבריו יחתמו על אישורים והצהרות, שלפיה במקרה ויוכר הסכם החכירה הזכויות של בני המושב תפחתנה. הדבר גרם לביטול עסקאות רבות, שכן אף בנק לא הסכים לשעבד זכויות לא ודאיות".
המינהל מצידו שולל, כאמור, את תוקף חוזה החכירה המצוי בידי המושב, בהתבססו על החלטה 108 שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1971. בסיס ההחלטה עוסק בהרחבות משבצת ונחלות, ולפיו, מי שמקבל תוספת קרקע מהמינהל לצורך השלמת הנחלה או המשבצת, מכיר בכך שהחוזה המקורי עבר מן העולם, ומעתה והלאה חלים על כל הנחלה חוזי המינהל, כללי המינהל והחלטות המועצה.
עמדת המינהל: "המושב אינו יכול לדרוש אכיפת ההסכם ההיסטורי והקניית זכויות שונות במקרקעין מכוחו מחד, ומאידך לדרוש כי יוכרו לה זכויות לשיווק בהרחבה על-פי החלטות המינהל, החלות על משבצת המוחכרת בתנאי נחלה. במידה והמינהל יחויב להכיר בחוזה החכירה, המושב לא יהיה זכאי לזכויות עפ"י החלטות המועצה, החלות על משבצת המוחכרת בתנאי נחלה".
הבעיה שעומדת בפני המינהל היא, שהחלטה 108 מעולם לא יושמה בפועל בדרך של החלפת החוזים ההיסטוריים בחוזי מינהל. למעשה, המינהל מעולם לא יצר חוזה אחיד למושבים. ב-20 השנים האחרונות הוכנו לא פחות מ-26 טיוטות חוזים, ואף כיום יושבת ועדה, אותה מינתה היועמ"ש למינהל, עו"ד רחל זכאי-נוימן, במטרה ליצור סוף סוף חוזה חכירה לחקלאיים.
בינתיים, באין נוסח חוזה אחיד, המינהל מחתים את בעלי הקרקעות בחוזים תלת-שנתיים, שהם למעשה מעין חוזי שכירות. בעל הקרקע מוגדר כ"בר-רשות" והמינהל יכול, באופן תיאורטי, לסלקו מהשטח בתום שלוש השנים.
כך נכתב בסעיף 4 להחלטה מספר 1 של המועצה משנת 1965, ובה מפורטת מדיניות המינהל לגבי הקרקעות החקלאיות: "קרקע חקלאית תוחכר לתקופה שלא תעלה על 49 שנה. משתמש החוכר בקרקע למטרות החכירה, תוארך זכות החכירה, לבקשתו, לתקופה נוספת של 49 שנה לשימוש לאותן מטרות".
עו"ד גדעון ויתקון, לשעבר מנכ"ל המינהל: "התנהלות המינהל בעניין צור משה היא שרירות לב, וטוב יעשה המינהל אם יניח לצור משה ויבוא עימו במגעים ליצרית חוזה חכירה חדש, המקובל על שני הצדדים. כמובן, שבחוזה החדש יבואו לידי ביטוי מקצת התנאים, כפי שמופיעים בחוזה המקורי".
ויתקון מוסיף: "מושב צור משה הורחב בשנות ה-50, והחלטה 108 התקבלה בשנת 1971, כך שלמעשה איני רואה קשר בין השניים. הרי החלטות המינהל חלות מיום קבלתן והלאה, ולא באופן רטרואקטיבי".
החלטת השופט זפט, שהיא החלטת ביניים - חוזרת ומחייבת את המינהל לספק שירותים לצור משה, ללא התניות. כאמור, בפסיקה יש גם נזיפה למינהל, ואלו דברי השופט מתוך פסק הדין: "נראה כי החלטות המינהל חורגות משמעותית מקיום חובת הגילוי, וחוששני שניסוח המסמכים נועד להרתיע צדדים שלישיים מהתקשרויות בעסקאות במקרקעין, במשבצת הקרקעית של האגודה".
(תיק עיקרי 03/001384 א').
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
