משבית שמחות בגני האירועים

הוועדה המחוזית מרכז סירבה לאחרונה לאשר עוד שלוש תוכניות לגני אירועים, שכולם פועלים מזה זמן רב בניגוד לחוק. גני אירועים אלה נוספו לרשימה של מספר גנים שסורבו אף הם במהלך יוני 2004, והם כולם מהווים חלק מתוך מגמה המאפיינת את הוועדה, לאכוף את חוק התכנון והבנייה לא רק על העבריינים, אלא גם על הוועדות המקומיות.

בין המסורבים הפעם: גן אירועים קו האופק בקיבוץ מעברות, אולם האירועים מנגינות שהוקם במתחם תחנת הדלק כביש 553, בסמוך לאבן יהודה, וגן אירועים קדמת עדן, גם הוא הוקם בצמוד לתחנת דלק מצפון לכניסה לקדימה ולצורן. כל הגנים פועלים מזה זמן רב, בידיעת הוועדות המקומיות ובתמיכתן.

בין האתרים שסורבו בעבר, גן האירועים גני כנען בקיבוץ נען, שאושר ב-1998 כחממה, אך עד מהרה הפך לגן אירועים. אופרה בכפר, במשמר אילון, הפועל בתוך מטע פקאן במרחק של 1 ק"מ מהמשק. גני ביגוניה בבני ציון ובצרה, וגן האירועים גן השקמים בבני ציון, נגדו הוגש בעבר כתב אישום וצו הפסקה שיפוטי.

אך לא רק זאת, סקירה שערכה הוועדה המחוזית העלתה, שברחבי המחוז פועלים לא פחות מ-60 גני אירועים, ברובם בניגוד לחוק, וסביר להניח שבידיעת הוועדות המקומיות, וגם כנגד אלה מתכננת הוועדה לפעול במטרה לשרש את התופעה מהיסוד.

"הסירוב לאשר את גני האירועים הוא בראש ובראשונה תכנוני", אומר מנהל המחוז ויו"ר הוועדה המחוזית, שוקי אמרני, "והוא בא כהמשך להוראת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפיה מוטל על הוועדות לנהוג בראש ובראשונה על פי השיקול התכנוני, ואולי חשוב מכך - להימנע מעידוד עבריינות. כל הגנים שסורבו פעלו בשטחים חקלאיים, ללא היתרי בנייה, ובניגוד לחוק התכנון והבנייה ולכן לא ניתן לאשר את המשך קיומם".

אמרני אומר את מה שכולנו יודעים, שהעבריינות התכנונית הפכה מזמן למכת מדינה, לא רק במחוז המרכז, אלא בכל הארץ, והיא פוגעת בתחומים רבים. כך למשל, עברות בנייה פוגעות באזרחים שומרי החוק, וברובן מהוות הפרעה לסדר הציבורי הטוב מבחינת איכות סביבה, רעש ופגיעה בשטח הפתוח. הקמת מפעל או גן אירועים יוצרים עומס על התשתיות שלא תוכננו לקלוט אותו, עומס על כבישים שלא נועדו לכך, ולהפרעה קשה למי שמתגורר באזור כפרי שהופך פתאום לאזור בילוי.

אך לא רק זאת, עבירות הבנייה מקשות על ביצוע תשתיות שנועדו לשרת את הכלל. לא אחת קורה שהמדינה מחליטה לסלול כביש, להעביר תשתית חשמל או למתוח צינורות להולכת גז, ופתאום מתברר לה שמישהו פלש לתוואי, או בנה ללא אישור על קרקע פרטית. במקרה כזה נאלצת המדינה להתחיל בהליך ארוך ומסובך של פינוי באמצעות בתי משפט, ולעיתים גם בהליך פיצוי יקר, שניתן היה למנוע אותו מראש. "בשל סיבה זו מוטב תמיד לאכוף את החוק בזמן ולהימנע ממצבים קשים לפתרון", אומר אמרני.

לוועדה המחוזית יש טענות קשות גם כנגד הוועדות המקומיות, שלא אחת נותנות יד לעבריינות על-ידי אי מניעתה, באמצעות הסכמה בשתיקה או אפילו הסכמה גלויה. "לא אחת הוועדה המקומית מעניקה היתר בנייה המנוגד לחוק בגלל פרשנות מוטעית, בשל חוסר הבנת החוק או בעקבות השפעת גורמים אינטרסנטיים", אומר אמרני. "בדרך זו נוצרות לעיתים עברות בנייה קשות, שגורמות סבל רב לתושבים המתגוררים בסמוך להן".

כך למשל, יזמי קדמת עדן ויזמי מנגינות טענו, שהוועדה המקומית תמכה בהקמת גן האירועים ונתנה ליזמים הרגשה, לפיה בסופו של דבר יינתן להם שימוש חורג. בהחלטת הסירוב לתוכניות הדגישו חברי הוועדה המחוזית, שיש להצטער ולתמוהה על החלטת הוועדה המקומית. שאולי נתנה ליזמים תחושה שלא יעונה להם רע.

חילוקי דעות בין הוועדה המחוזית למקומית אינן נוגעות רק לגני אירועים. מתברר שהוועדות המקומיות נוהגות לא אחת לאשר תוכניות ללא סמכות, ומסבכות בכך את יזמי התוכנית. כך אירע בפרויקט גרנד נטר ליד נתניה, שם נתנה הוועדה המקומית חוף השרון היתר איכלוס ללא אישור הוועדה המחוזית. כך אירע עם מחסנים אותם אישרה הוועדה המקומית שרונים בסטייה ניכרת מהיתר.

מתברר שאין דבר קל יותר מאשר להקים גן אירועים בשטח הפתוח. בעל השטח מקבל אישור לשימוש חקלאי להקמת מחסן, חממה או לול, ומשם הדרך קצרה. כל מה שצריך לעשות הוא לכבוש דרך בלב הפרדס או המטע, להכשיר מגרש חנייה, לצקת רחבת ריקודים, להקים מטבח מאולתר, להוסיף אביזרים וקישוטים וזה כמעט הכל - הטבע, צל העצים והשלווה הפסטורלית עושים את כל השאר.

אך מתחת לפני השטח מתגלית התרמית. "רוב המקומות אינם מחוברים למערכות לטיהור שפכים", אומר אמרני. "המבנים מוקמים ללא רישיון עסק, ולכן אין עליהם פיקוח של חברת חשמל, מכבי אש ומשרד הבריאות, עובדה שהופכת אותם למסוכנים לביטחונו ובריאותו של הקהל הרחב הממלא אותם בהמוניו. הפגיעה היא לא רק בסדר הציבורי, בסביבה ובשכנים, אלא גם קיים פוטנציאל פגיעה במי שמבקר במקום".

מדוע הפכו גני האירועים לפופולריים כל כך? לדעת אמרני, בראש ובראשונה מדובר בהיצע וביקוש. הציבור מחפש לערוך אירועים בחיק הטבע, ומוכן לגלגל סכומים נאים לכיסם של היזמים. אך לא רק זאת, מתברר שמדובר בעסק משתלם למדי - הקרקע בחינם, מאחר והעסק פועל ללא רישיון הרשויות אינן גובות ארנונה, עבור המים משלמים תעריף חקלאי, כפי שנחשף לגבי כפר אז"ר במוסף זה - מה צריך יותר מזה?

לדברי אמרני, בחלק מהמקרים מדובר בשותפות בין קיבוץ או בעל קרקע לבין גורמים שמגלגלים הרבה כסף. בחלק מהמקרים הם מעמידים בחזית נכה צה"ל, כדי שיעורר את רחמי הועדות.

אמרני מדגיש, שרוב בעלי גני האירועים מגיבים בכעס על הפעולות שנוקטת נגדם הוועדה, בה חברים בין השאר נציגי ציבור וראשי רשויות. במרכז טענותיהם תלונות על כך, שהוועדות המקומיות אישרו את הקמת הגנים או הסכימו לכך בשתיקה. אחדים זועקים מרה על כך, שרק הוועדה המחוזית מרכז מתנכלת להם, בעוד שועדות האחרות מתעלמות מעבירות התכנון. אחרים טוענים, שבכל אשם הליך האישור הארוך והמייגע, ולכן לא נותרה בידיהם ברירה אלא לקצר את התהליך ולהקים את הגן מתוך תקווה, שממש כמו בעבר, הוועדה תגלה את מידת הרחמים הראויה ותאשר את המשך פעילותו.

אמרני: "עורך דין, המיצג את אחד מבעלי גני האירועים, אמר לי, שזה לא הוגן לשנות את כללי המשחק בבוקר בהיר אחד, במיוחד אחרי שנים כה רבות של הסכמה בשתיקה. לא נותר לי אלא להסביר לו, שתפקיד הוועדה הוא לאכוף את חוק התכנון והבנייה, שלמרבה הצער הפך לחוק הבנייה והתכנון".

מה יעלה בגורלם של גני האירועים? לדעת אמרני, ברוב המקרים יהיה צורך לפנותם, שכן למרות הכאב הרב מדובר בעברות בנייה בוטות וחמורות, הפוגעות לא רק בחוק אלא גם בציבור הרחב. אמרני מדגיש, שבכל מקרה הוועדה לא תסכים לדון בתוכנית כל עוד הגן פועל כמקודם, אלא רק לאחר סגירתו. לדבריו, יש להניח שבעלי האתרים לא יסכימו לוותר ללא קרב, כי הרי ברוב המקרים מדובר בהשקעות לא מעטות שירדו לטמיון, אך אין כל דרך אחרת.

"יחד עם זאת, אין ספק שמדובר בצורך חברתי שיש לו ביקוש", אומר אמרני. "אנחנו מתכוונים לתת מענה לצורך זה, ובלבד שייעשה בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה ובהתאם לתוכניות הוועדה. לשם כך מינינו צוות היגוי, שתפקידו לבחון את כל הנושא בראיה מחוזית, שתאפשר לקבוע כללים מפורטים בנושא זה, שיאפשרו להגיב לבקשות המוגשות לנו כדין בלוח זמנים קצר יותר, כדי למנוע טענות על הימשכות זמן התכנון".

אמרני מדגיש, שהוועדה לא מתכוונת לקבוע כמה גנים צריך אלא לקבוע קריטריונים בלבד, ביניהם דרכי גישה, חנייה, מרחק מהכביש, צמידות לישובים קיימים, שמירה על בטחון הציבור, כללים בריאותיים ועוד. כל זאת, מתוך מטרה למנוע את הפיכת השטחים החקלאיים למעוז רבע העוף והבורקס.

באשר לוועדות המקומיות, גם לגביהן מתכננת הוועדה פעילות ענפה, שעיקרה דאגה לכך, שאלה יפעלו בהתאם לתפקידן, ללא איפה ואיפה, ולא רק לטובתם של מספר בעלי עניין.