באר-שבע לוטשת עיניים לקרקעות השכנים

נבחרי הציבור בעיריית באר-שבע לוטשים עיניים לעבר שטחים מוניציפאליים של רשויות שכנות - מקומיות, עירוניות ואיזוריות. בכוונתם להגדיל את מצאי המקרקעין שלה, כדי להכין מלאי ועתודות קרקע לתוכניות בנייה לעשורים הבאים; להגדיל את השטחים שלה ולהגדיל את הכנסותיה ממיסי ארנונה, וכן, מכיוון שהיא רוצה להיות העיר הגדולה ביותר בדרום.

לפי כל אחת מהתוכניות - מטרופולין באר-שבע ונגב 2020, צפוי לבאר-שבע יעד אוכלוסיה שאפתני ביותר - 500 אלף תושבים. כיום מתגוררים בעיר 185 אלף תושבים.

תוכנית 2020 מייעדת לבאר-שבע תוספת שטחים משמעותית בכדי לממש לא מעט תוכניות בנייה למגורים, לתעשייה, מסחר ומבני ציבור. זאת, כדי לענות על הצפי בגידול הטבעי באוכלוסייה ועקב הגירה חיובית.

מעצם היותה של באר-שבע עיר מחוז, היא מרכזת אליה את כל הפונקציות הממשלתיות, הציבוריות והמוסדיות, ונגזרת מכך הפיכת באר-שבע לעיר מטרופולין - על-פי תוכנית המטרופולין באר-שבע.

מעבר לעובדה ששתי תוכניות אלה מייעדות השקעות מסיביות ושטחים נוספים רבים לעיר, החליטו בעיריית באר-שבע, ולא מהיום, ללטוש עיניים לעבר השכנים.

לבאר-שבע יש שכנים עשירים מאוד בקרקעות, חלקן הגדול לא מיושבות, וחלקן שטחים חקלאיים שאיש לא עושה בהם שימוש. מדובר במועצה האיזורית רמת נגב, דרומית לבאר-שבע, ומועצת בני שמעון, צפונית לה.

במקרקעין של בני שמעון כרסמו לא מעט בשנים האחרונות, החל מעיריית רהט, יישובי הווילות הסמוכים אליה, ואחרים. לעומת זאת, מועצת רמת נגב, סוחבת על גבה גיבנת לא קטנה, בדמות שטחי האש של צה"ל, שטחי האימונים, ושטח רמת חובב, שמעצם טבעו מחייב רדיוס ללא יישוב של לפחות 8-6 קילומטר. במערב ישנם שטחים של המועצה האיזורית מרחבים.

עיריית באר-שבע רוצה לגדול, והרבה, כמעט בבת אחת. על-פי תוכניות מגירה שהכינו בעירייה, מטרתה היא הגדלת שטחה המוניציפאלי פי חמישה ל-259 אלף דונם.

נכון להיום, ולתוכניות הנרקמות במסדרונות עיריית באר-שבע, עתודות הקרקע החדשות יבואו לבאר שבע משכנותיה בצפון, בדרום, ובמערב. במזרח העיר אין לה כמעט מאיפה לרצות שטחים, כי באיזור יושבים בדואים.

באחרונה החליט שר הפנים, אברהם פורז, למנות וועדת חקירה אשר תבחן מחדש את גבולותיה של העיר. ההחלטה התקבלה על רקע פנייתו של חבר מועצת העיר, צביקה פוגל. על-פי הצעת פוגל, בשלב ראשון יסופחו לתחום המוניציפאלי של באר-שבע מחנה נתן (אחד מבסיסי הצבא הגדולים בארץ) כלא באר-שבע, אתר דודאים, והמתקן לטיהור שפכים.

השכנים של באר-שבע, מאידך, מנהלים מאבק בלתי מתפשר. תוכניותיה ושאיפותיה של העירייה ספגו באחרונה מכה כאשר ועדת הגבולות שמונתה על-ידי משרד הפנים דחתה את בקשתה לספח את שטחה המוניציפאלי של המועצה התעשייתית רמת חובב לתחומה.

אין זה סוד שהנהלת עיריית באר-שבע מבקשת להגדיל את הכנסותיה ממיסי ארנונה, ומועצת רמת חובב הוא היהלום שבכתר סיפוח השטחים - טומנת בחובה הגדלת ההכנסות בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

הוועדה בדקה בתחילה את זכאותה של באר-שבע לספח לתחומה שטחים, השייכים לרשויות אחרות, וגובלים בשטחה שלה. בדיקה של הוועדה העלתה, כי לעירייה אין כל זכות לבקש לספח לתחומה שטחים השייכים, מוניציפאלית, למועצה התעשייתית רמת חובב. בין היתר, מכיוון ששטחים אלה הוכרזו על-ידי משרד הפנים כשטחים מוניציפאליים של רמת חובב.

המכה שספגה באר-שבע בעניין רמת חובב, לא מרפה את ידיה. עדיין יש לא מעט שטחים טובים ואיכותיים שהיא יכולה לקבל. כך למשל, היא מבקשת ממועצת מרחבים לספח לשטחה את המקרקעין עליו יושב מכון טיהור השפכים החדש, וכן התשתית הנלווית שלו.

ממועצת בני שמעון מבקשת באר-שבע יותר. היא מבקשת לספח את אתר הפסולת הארצי דודאים; שדה התעופה האיזורי שדה תימן; בסיס צבאי גדול; וחלק ניכר מפארק חצרים, עליו מתוכנן להבנות פרויקט תיירותי גדול.

בנוסף אליהם מבקשת העירייה לספח לתחומה שטחים שאינם בתחום אף רשות מוניציפאלית. היא מבקשת לספח את כלא באר-שבע, החווה החקלאית רם, ואיזור התעשייה רמת בקע, אליו אמורים לעבור מפעלי התחמושת של תע"ש.

ההערכה היא, כי למרות המפלה בעניין רמת חובב צפויים לבאר-שבע נצחונות לא מעטים מול המועצות מרחבים, בני שמעון ורמת נגב.