אחרי 50 שנה: הוגשה תוכנית מתאר מקומית חדשה לירושלים

עד כה נוספו לתוכנית הקיימת 6,000 שינויים נקודתיים; התוכנית החדשה כוללת את פיתוח מרכז העיר, העיר העתיקה, בניית פארקים ובינוי במזרח העיר

עיריית ירושלים הגישה בשבוע שעבר תוכנית מתאר מקומית לירושלים, לאישור ועדות התכנון. מדובר בתוכנית שהוכנה במשך 3 שנים, ומטרתה המרכזית היא להציע חשיבה תכנונית חדשה ומקיפה להמשך פיתוחה של העיר כבירת ישראל, תוך שמירה על ערכיה המיוחדים.

התוכנית מציעה שלד של העיר ירושלים לעשרות השנים הבאות. שטחה של ירושלים כיום הוא 126 אלף דונם, ואוכלוסייתה מונה 690 אלף נפש. היוזמה להכנת תוכנית מתאר חדשה לירושלים היא של מהנדס העיר, אורי שטרית, שהודיע עם כניסתו לתפקיד על כוונתו לקדם תוכנית מתאר מקומית חדשה.

תוכנית המתאר המקומית הקיימת הוכנה בשנות ה-50, ואושרה בשנת 1959. לתוכנית זו נוספו למעלה מ-6,000 שינויים נקודתיים, כיוון שאינה תואמת עוד לשינויים הדרמטיים שעברו על העיר במהלך השנים.

תוכנית המתאר כפי שהוגשה כוללת בנוסף לנושאים של פיתוח מרכז העיר, הקמת איזורי תעסוקה, בניית פארקים מטרופולינים, שימור, נוף ותחבורה, גם הכנת תוכנית מפורטת לעיר העתיקה, תוכנית אב להשכלה גבוהה וסקר מפורט של אתרים ארכיאולוגיים נבחרים. אחת מהנחות העבודה הדומיננטיות עליה מבוססת התוכנית היא התפיסה התכנונית לפיה יש להחזיר למרכז העיר מעמד של מרכז רבגוני, המספק לאוכלוסיה תעסוקה, מגורים, בילוי, תרבות ומסחר.

התוכנית ממליצה להכריז על מרכז העיר "איזור שיקום", כהגדרתו בחוק, דבר שיאפשר להעניק הקלות מיוחדות והנחות במיסים, ויביא להעלאת רמת הפעילות הכלכלית במרכז העיר ירושלים.

עורכי התוכנית ממליצים להעניק פטור מלא או חלקי מהיטלי השבחה בטווח הקצר, שיקנה יתרון למרכז העיר על פני מוקדי המשנה. המלצה נוספת היא לתת מענקי הקמה בהיקף של 15% מעלויות הפרויקטים מקרן שתוקם על-ידי הממשלה, וזאת על מנת להאיץ את תהליכי ההתחדשות במרכז.

התוכנית ממליצה גם על נקיטת אמצעי ריסון, כמו למשל קביעת מנגנון תפוגה לתוכניות שלא מומשו, פינוי שימושים חורגים ויצירת מדיניות מיסוי המפלה לטובה את מרכז העיר לעומת מוקדי המשנה.

המלצות נוספות הקשורות להתחדשות מרכז העיר הם הענקת מתן זכויות בנייה גדולות למגורים, יצירת תקן חניה גמיש המאפשר מתן פטור לחניה בבנייה למסחר, משרדים ומלונאות.

עורכי התוכנית מדגישים, כי אחד מיעדיה המרכזיים של תוכנית המתאר הוא התחדשות מרכז העיר והשבת מעמדו כמוקד ראשי לפעילות עירונית מגוונת. לכן יש צורך לשלב השקעות ציבוריות ופרטיות, בהיקפים נרחבים.

לדברי שטרית, "יש נטייה להתרפק על המוכר ולהירתע משינוי. תוכנית המתאר החדשה שונה מאוד מהתוכנית שאושרה בשנת 1959. שינוי אינו בהכרח רע, שינוי מנוהל ומבוקר, הדרגתי ומתמשך, יכול ליצור מהפך באיכות החיים בעיר, ויש בכוחו לשים קץ לתהליכים הרסניים. תוכנית המתאר המוצעת היא אחד האמצעים להביא לשינויים המיוחלים בעיר".

ראש העיר, אורי לופוליאנסקי, אמר, כי "הבנייה העתידית בירושלים תהיה מוסדרת וברורה לכל הגורמים. תוכנית תמיד יכולה להיות בסיס לשינויים, אבל שינויים אינם יכולים להיות בסיס לתוכנית. עיר מורכבת ומיוחדת כירושלים מחייבת קידום תוכנית מסודרת, שתלמד על כוונות ההתפתחות בשנים הבאות".

התוכנית מתייחסת גם להקמת פארקים מטרופולינים. כיום הפארקים בתוך העיר משתרעים על שטח של 2,638 דונם, ומתוכננים פארקים נוספים על שטח של 4,150 דונם. התוכנית ממליצה עוד להכין תוכנית בינוי מיוחדת למזרח העיר, שתכלול בין היתר שיקום מחנה הפליטים שועפת ומערך משפטי שיסדיר את בעיית הבעלויות על הקרקע.