תוכנית המתאר המחוזית של תל-אביב: התנגדויות מכל עבר

התוכנית תוכננה על-ידי האדריכלים עדנה ורפי לרמן, וכן פרופ' אריה שחר. בין המתנגדים לתוכנית: מהנדס עיריית תל-אביב, דני קייזר, שלטענתו אין להקים איזור תעסוקה משני ממזרח לצומת מסובים, כפי שקובעת התוכנית. לדעת קייזר, התוכנית אינה מציעה תכנון תשתיות ברמה מטרופולינית, ואין בתוכנית ניתוח מעמיק של נושאים כמו מוסדות ציבור ומתקני תשתית. עוד טוען קייזר, שהאיכות הגראפית של התוכנית נמוכה מדי.

גם עו"ד ענת בירן הגישה מספר התנגדויות, בשמם של בעלי קרקע חקלאית במערב רמת השרון, ובשמם של בעלי קרקעות ליד צומת מורשה. לטענת בירן, התוכנית לא פורסמה במידה מספקת על גבי לוחות המודעות, ולכן יש להפקידה מחדש להתנגדויות.

טענה נוספת היא, שלא צורף לתוכנית פרק מדיניות, ולכן לא ניתן להבין את ההיגיון העומד מאחוריה. טענה דומה השמיע גם קייזר.

עוד טוענת עו"ד בירן, שקרקע חקלאית ברמת השרון סומנה כפארק עירוני, ואילו קרקע חקלאית באיזור אחר סומנה כשטח עירוני, כל זאת מבלי שצורף כל הסבר לכך. התוכנית גם אינה קובעת תשריט של מצב קיים ומצב חדש. לדעת בירן, זהו פגם חמור בתוכנית, שמקשה על הבנתה. לא רק זאת, התוכנית אינה מביאה לידי ביטוי אלפי יחידות דיור שהופקדו ברמת השרון. בנוסף, התוכנית קובעת פארקים עירוניים, למרות שאין זה כלל מתפקידה.

טענה מרכזית נוספת היא, שבעוד שהתוכנית חושפת את הרשויות לתביעות על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, היא פוגעת ביכולתן לגבות היטל השבחה. לדברי בירן, לא ברור כיצד ניתן לממש את התוכנית ללא כל מינוף כלכלי.

מתנגדת נוספת לתוכנית היא אגודת אדם טבע ודין, שהגישה התנגדות באמצעות האדריכלית יעל דורי. לטענת האגודה, התוכנית אינה לוקחת בחשבון תוכניות סמוכות שיש להן השפעה גדולה על תוכנית זו, כמו למשל, תמ"א 13 לחופי ת"א, וכן לתוכניות מחוזיות אחרות כמו תוכנית פארק אילון, תוכנית הירקון ועוד. לדעתה יש לצרף לתוכנית פרק המתייחס לתוכניות אלה, על מנת להבטיח את השקיפות ואת ההבנה הציבורית המלאה בכל הנוגע לכוונות התכנוניות של חלק נכבד מהערים הסובבות את המחוז.

עוד טוענת דורי, שהתוכנית אינה מגדירה מתחמים להתחדשות עירונית, שבחלקם אושרו על-ידי הוועדה המחוזית, היא אינה קובעת צורך בבנייה לגובה, היא אינה מציעה תוכנית כוללת לתחבורה ציבורית, שהיא לדעת אט"ד המענה היחיד לפיתוח המטרופולין ברמה גבוהה, כדוגמת ערים צפופות אחרות בעולם.

התוכנית אינה מכילה סקר תחבורה, סקר שטחים פתוחים, סקר סביבתי בנושאים כמו רעש, הצללה, זיהום אוויר וכו'. בתוכנית גם לא קיים דגש על העלאת איכות הסיבה במחוז, למרות שנושא זה מוזכר במטרותיה.

גם דורי, כמו עו"ד בירן, טוענת שהתוכנית "רזה" מדי, ונפקדים ממנה הסברים שהופיעו בגרסאות הקודמות. לדעתה, יש לדרוש תוכניות נושאיות הקשורות לרשויות המקומיות ולתאם ביניהן, על מנת לקדם את הנושאים בראייה מחוזית כוללת, ולא להמשיך ולתת יד להמשך המגמה הרווחת במחוז שבה מאושרות תוכניות נקודתיות רבות, אשר מונעות ע"י אינטרסים צרים, אם של יזמים פרטיים או של רשות ספציפית.

דליה טל

בריכת שחייה אולימפית תוקם במכון וינגייט בהשקעה של 50 מיליון ש'

הוועד המנהל של מכון וינגייט, בראשות ד"ר שוקי דקל, אישר הקמת בריכת שחייה אולימפית במכון וינגייט, בהשקעה של 50 מיליון שקל.

5 ערים נאבקו על הקמת הבריכה בתחומן, אולם לאחר דיונים ממצים במועצה להסדר ההימורים בספורט, נמצא מכון וינגייט ליד נתניה כמקום המתאים ביותר לבניית הבריכה האולימפית הראשונה, שתעמוד בכל התקנים הבינלאומיים.

בבריכה יהיו 10 מסלולים, וכן יציע מושבים לכ-3,000 איש. הבריכה תוקם בסמוך לשתי הבריכות הקיימות, שנבנו לפני עשרות שנים. המועצה להסדר ההימורים בספורט תעמיד לרשות הקמת הבריכה 36 מיליון שקל, ועוד 13-14 מיליון שקל יגיעו ממכון וינגייט עצמו.