ביהמ"ש קיבל את עמדת עיריית י-ם: פטור חלקי מהיטל השבחה - 4 שנים לאחר האישור

בית המשפט נדרש לפרשנות של חוק התכנון והבנייה לעניין סוגיית העברת זכויות בנכס שיש לגביו תוכנית משביחה להרחבה, אך בפועל לא בוצעה בו הרחבה.

עיריית ירושלים סברה, כי הפרשנות לחוק תכנון והבנייה (סעיף 19 ג' 2), הקובע כי יש למנות 4 שנים לשם קבלת הפטור החלקי מתשלום היטל השבחה, היא כי המועד נקבע לפי היום בו אושרה התוכנית המשביחה, ולא ממועד גמר הבנייה המקורית.

השופט רפי שטראוס אימץ את עמדת עיריית ירושלים, ודחה תביעתם של שלושה תושבי העיר שביקשו לפטור אותם מתשלום היטל השבחה. התושבים, באמצעות עו"ד אסף בוטח, טענו, כי אין מקום לחייבם בתשלום עבור זכות עתידית, כיוון שהקונה הפוטנציאלי הוא זה שיממש אותה.

עיריית ירושלים טענה, כי אין לפטור מתשלום השבחה אלא אם חלפו 4 שנים ממועד אישור התוכנית המשביחה. השופט שטראוס קבע, כי קבלת עמדת התושבים תסכל את מטרות החקיקה של תשלום היטל ההשבחה, וזאת כיוון שאם תתקבל עמדתם כל תוכנית משביחה שתגרום להתעשרותם של תושבים תביא לפטור מתשלום היטל השבחה. יש להעדיף את עמדת עיריית ירושלים, ולא לפרש את החוק באופן מקל. כאמור, בית המשפט קבע כי הפטור לתשלום היטל ההשבחה הוא 4 שנים מהמועד בו אושרה התוכנית המשביחה.