מצפה נפתוח: עתירה נגד אימוץ המלצות החוקר במועצה הארצית

לדעת המתנגדים יש לדחות את התוכנית כולה, שכן היא פוגעת בהרי ירושלים, תגרום לבריחת אוכלוסיה חזקה משכונת רמות, ותפגע במרכז העיר.

בתוכנית מצפה נפתוח מתוכננת בניית שכונה ובה 2,000 יחידות דיור, מדרום לשכונת רמות, על גבול עמק הארזים. לתוכנית הוגשו כ-4,500 התנגדויות מצד גורמים רבים, ביניהם רמות למען הסביבה, תנועת הצופים, מינהל קהילתי רמות אלון, ארגון בתי הכנסת המאוחדים בצפון אמריקה, שתרם כספים לנטיעת היער, קק"ל, הוועד לאיכות החיים - הר נוף, תלמידי תיכון ואזרחים רבים המתגוררים בשכונת רמות.

לצורך שמיעת ההתנגדויות, מינתה המועצה הארצית חוקר, אדריכל דורון רוהטין, שהגיש את הדו"ח שלו באוגוסט 2004. בניגוד למקובל בתוכניות אחרות, רוב ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית אופיינו לא בתיאור פגיעה פרטית, אלא התייחסו לפגיעה בערכי הטבע, הנוף, וערכי המורשת. הן תיארו פגיעה בחוויית הכניסה לירושלים, פגיעה במרחב הפתוח המשרת את תושבי שכונת רמות ואת העובדה שהתוכנית יוצרת חיץ בין השכונה לבין עמק הארזים. תושבים רבים אף טענו שהקמת השכונה תאיץ נטישה של אוכלוסיה חזקה משכונת רמות.

טענה מרכזית היתה, שתוכנית מצפה נפתוח היא חלק מתוכנית מערב ירושלים (תוכנית ספדי), ולכן כל הנימוקים שהושמעו כנגד תוכנית זו רלוונטיים גם כאן. כך למשל, קיומן של עתודות בנייה רבות בתחומי העיר הקיימת, והחלשה צפויה של העיר כתוצאה מהבנייה במערבה. רוהטין דחה את מרבית הטענות הכלליות, אך המליץ על מספר שינויים בתוכנית. בין השאר קבע, שיש להוסיף בתוכנית המתאר המחוזית (תמ"מ) הוראות שיבטיחו את ייחודיות המופע של גבעת נפתוח, ואת רציפות רצועת הקשר הירוקה מהשכונה לכיפה ולעמק הארזים.

החברה להגנת הטבע החליטה לקבל את המלצותיו של רוהטין כ"רע במיעוטו", וזאת למרות שהיא מתנגדת לבנייה מחוץ לגבולות העיר, והציעה שכל החלטותיו של רוהטין יאומצו. בסופו של דבר, ובניגוד לדרישת החברה להגנת הטבע, קיבלה המועצה את המלצותיו של רוהטין בחלקן, ועמעמה את האמירות הברורות שהציע לשלב בתוכנית. עקב החלטה זו החליטו המתנגדים לפנות לבית המשפט.