"במקרה הנדון נקטה עיריית ת"א בהליך נגד המשיב, שלא היה לו כל קשר לביצוע העבירה וכל פעילותו נעשתה בתום לב וללא כל רבב. המדינה אמורה לנקוט משנה זהירות, כאשר היא בוחרת לפתוח הליך כזה נגד אדם שלא היה קשור כלל לעבירה, והבקשה הוגשה בלא שהיתה בידי המבקשת כל ראיות להגשתה, ומכאן שנוהל הליך סרק נגד המשיב". כך קבע ביהמ"ש לעניינים מקומיים בתל אביב, בהחלטתו לדחות את בקשת רשויות התביעה של עיריית ת"א למתן צו הריסה ללא הרשעה, לגבי תוספת בנייה למבנה בקומת קרקע.
על-פי הבקשה, עבודות הבנייה ללא היתר בוצעו לפני יותר מחמש שנים, ומי שהיה בעל הבניין בשעת ביצוע העבירה וביצע אותה, אינו בעל הבניין עוד. בנוסף, לא ניתן היה לאתר את האדם שביצע את עבירה, ולמסור לו הזמנה לדין.
המשיב בבקשה, אלכסנדר סכר, רכש את הנכס בספטמבר 1999 ולא נטען נגדו שהיה לו קשר כלשהו לעבירת הבנייה. טענתו, לפיה רכש את הנכס בתום לב וללא כל ידיעה על בנייה שנבנתה כדין, לא נסתרה. השופט אלי ספיר קיבל את טענות בא-כוח המשיב, עו"ד עמי סביר, וקבע, כי לא הוכח שבנסיבות העניין ישנה הצדקה למתן צו הריסה. המבקשת לא הוכיחה כי הבנייה בוצעה בעבירה.
לדברי ספיר, המשיב לא היה צד לעבירת בנייה כלשהי ובמקרה הנדון נקטה המבקשת הליך סרק נגדו, הליך שהתוצאה שלו,. ברוב המקרים, פוגעת בקניין ולעיתים מדובר בפגיעה קשה.
ספיר דחה את הבקשה וחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות של 5,000 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.