מלחה: בוטל היתר בנייה לבית כנסת

בית המשפט קבע, כי אי שיתוף הציבור בהליך אינו עומד במתחם הסבירות ובמבחן הביקורת, ולכן יש לבטל את היתר הבנייה.

צור קובעת, כי ראוי היה לקיים הליך פומבי ופתוח, בו ייבחנו הדעות השונות ויישקלו מכלול האינטרסים הדרושים, כמקובל בדיני התכנון והבנייה בכלל ובבניית מבני ציבור ובתי כנסת בכלל זה ובפרט.

מדובר בפסק דין שניתן בעתירה שהגישו תושבי שכונת מלחה נגד עיריית ירושלים, רשות הרישוי ועמותת תפארת מלחה, יזמית בית הכנסת. הוועדה המחוזית אישרה את התוכנית והגבילה את גודל הבנייה. העירייה, שסברה כי החלטת ועדת ההתנגדויות של הוועדה המחוזית איננה תואמת את הצרכים של תושבי השכונה, ביקשה לבטל את התוכנית שאושרה. הוועדה המחוזית ביטלה את התוכנית, אולם למרות שהתוכנית בוטלה הוגשה בקשה להוצאת היתרי בנייה, ובפברואר 2004 הנפיקה העירייה היתר לבניית המתחם.

העותרים טענו, כי הוצאת היתר הבנייה נעשה בניגוד לחוק ובחוסר סמכות. עיריית ירושלים לא הייתה מוסמכת לתת היתר בנייה למבנה בהיקף ניכר, למעלה מה-1,000 מ"ר, ללא תוכנית מפורטת שחלה על המקרקעין.

עיריית ירושלים, לטענת העותרים, החליטה לעקוף את המסלול התכנוני הראוי ולתת היתרי בנייה בחיפזון ובהעדר קריטריונים תכנוניים מנחים. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי יש לבטל את היתרי הבנייה.

צור קובעת בפסק הדין, כי מימוש התוכנית ופוטנציאל הבנייה למגרש, במיוחד כשמדובר בבית כנסת, הוא חשוב מאין כמוהו, אולם חשוב לא פחות כי הליכי התכנון יהיו תקינים ויישמע קולו של ציבור התושבים. (עת"מ 196/05).