רותם אמפרט זכתה ברישיון לכריית פוספטים על 1,000 דונם בנחל חצבה

לטענת החברה להגנת הטבע, כריית הפוספטים נעשית במכרות פתוחים ותחייב הזזת כמויות עפר גדולות, 25 מיליון טונה בשנה. משמעות הדבר היא הרס אתרים כגון נחל אפעה, איזור משאבי שדה, הר שחר והר מרבץ.

במקביל יסבול השטח מבעיות סביבתיות קשות, בין השאר זיהום מי תהום ונביעות המים בעין צין ובעין עקרבים, זיהום אוויר, פגיעה נופית קשה ובלתי ניתנת לשיקום בשטחי הכרייה וסביבם ופגיעה בבעלי החיים.

החברה להגנת הטבע מדגישה, שאיזור זה מועמד להכרזה כאתר מורשת עולמי מטעם אונסק"ו. כרייה בשטח המבוקש תסכל את ההכרזה, שכן בתום הכרייה יישאר השטח פצוע ולא יהיה אפשר לשקמו.

לדברי היועצת המשפטית של החברה להגנת הטבע, עו"ד חגית לוז-און, נראה שהוועדה המחוזית התעייפה מלבחון את התוכנית. "הוועדה התעלמה כליל מדרישת החברה לחשוף לעיני הציבור את דו"ח עתודות הכרייה של רותם אמפרט בטענה שהוא סודי. לדבריה, זוהי החלטה פסולה שפוגעת פגיעה קשה ביכולת הציבור להתנגד לתוכנית.

לדעת נציב הדורות הבאים בכנסת, השופט בדימוס שלמה שהם, יש להקים גוף ממלכתי בלתי תלוי לגיבוש מדיניות בנושא המשך כריית הפוספטים בנגב, שיבחן את עתודות הפוספטים ושימושיהם, למול רגישות נופית ועלות הפגיעה בסביבה.

שהם מדגיש, שלמרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה שבה אוצרות הטבע של המדינה מוענקים לגופים פרטיים, המפיקים מהם רווח אישי והעושים בהם כבשלהם, על חשבון הציבור כולו. לדבריו, אוצרות הטבע הם נחלת הכלל, ועל כן יש להקפיד הקפדה יתרה על ניצולם, לפקח ולתכנן את השימוש בהם, תוך שימת דגש על השארת עתודות נאותות לדורות הבאים, ולא לאפשר ניצולם הבלתי מבוקר.