מי יצילנו מצדקה

האב המסור יסרב להצעת העבודה, הוא לא יפגע במשפחתו. 1,000 שקלים לא יפצו על אובדן הכנסה מזדמנת

לאחרונה התעורר ויכוח ציבורי בגין שינוי הקריטריונים בנושא גמלת הבטחת הכנסה של אברכים. על פי השינויים נראה כאילו ש"ס מחזירה את הגלגל לאחור ומשמיטה את ההישגים ש"שינוי" ניכסה לעצמה בהיותה חלק מהקואליציה.

הקריטריונים החדשים שניסח משרד המשפטים קובעים כי אברכים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה יכולים לעבוד ולהשתכר עד 4,100 שקלים לחודש ללא קיצוץ בגמלה. מובטל, לעומת זאת, מאבד את הקצבה אם ישתכר יותר מ-487 שקלים. יתרה מזו, מצבם של האברכים שלומדים במוסדות המוגדרים כמוסדות להשכלה גבוה טוב בהרבה מזה של סטודנטים שלומדים במכללות ובאוניברסיטאות ואינם זכאים להבטחת הכנסה כלל. כמו תמיד, החרדים מופלים לטובה, והציבור הרחב נותר עם תחושה מקוממת, ובצדק.

אבל בהינתן האילוץ הפוליטי, או ליתר דיוק הכניעה המצערת של הכנסת והממשלה לסחטנות החרדית, יש צד חיובי בהיתר לעבוד ללא אובדן הגמלה. ההיתר מעודד את ההצטרפות לשוק העבודה. לכן, בעניין הנדון רצוי לעשות צדק לא על ידי ביטול ההטבה לאברכים - ההיתר להשתכר עד 4,100 שקלים לחודש ללא אובדן הגמלה - אלא על ידי מתן היתר דומה למובטלים.

חשבון פשוט מראה כי למרות שקצבת הבטחת הכנסה עומדת על סכום נמוך מאוד, שבוודאי אינו מאפשר פרנסה בכבוד, ההתניה להימנעות כמעט מוחלטת מעבודה יוצרת תמריץ חזק מאוד נגד השתלבות בשוק העבודה; השתלבות שמהווה תנאי הכרחי להיחלצות ממעגל העוני. אדם שאינו עובד, לא יכול להתקדם בעבודה ולעלות בסולם השכר עם הזמן, וחמור מזה, ילדיו מקבלים דוגמה לפרנסה שמבוססת על קצבאות וצדקה.

נבחן לדוגמה תא משפחתי ובו זוג הורים ושני ילדים. האם בעלת כושר השתכרות נמוך ולכן מעדיפה להישאר בבית ולטפל בילדיה הקטנים. האב, חסר השכלה ומקצוע, עובד בהיקף מצומצם והכנסתו הפורמלית היא כ-500 שקלים לחודש. הזוג זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בסך 2,500 שקלים לחודש (סכום גמלת ההכנסה תלוי במגוון קריטריונים, כך שזוג עם שני ילדים מקבל סכום שנע בין 2,240 לכ-3,300 שקלים בהעדר מקור הכנסה נוסף).

האב מסור למשפחתו ומבלה את יתרת זמנו בעבודות מזדמנות עם הכנסה "שחורה" ובמוסדות צדקה וגמילות חסדים, מהם הוא חוזר הביתה עם מזון, ביגוד, שמיכות לחורף וכו'.

בעל עסק שהתרשם ממסירותו של האב הציע לו עבודה בשכר התחלתי של 4,000 שקלים לחודש. מובן שהאב יצטרך לוותר על עבודתו הנוכחית והמשפחה תאבד את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. מהו שיעור המס שישלם האב אם יקבל את ההצעה? המס על שכר ברוטו של 4,000 שקלים הוא אפס, אבל למעשה האב מגדיל את הכנסתו מעבודה מ-500 ל-4,000 שקלים (גידול של 3,500 שקלים), והכנסתו הפנויה גדלה מ-3,000 שקלים (הכנסה מעבודה ומגמלת הכנסה) ל-4,000 כלומר גידול של 1,000 שקלים בלבד בהכנסה הפנויה.

איך גידול של 3,500 שקלים בהכנסה הכלכלית תרם לגידול של 1,000 שקלים בלבד בהכנסה הפנויה? 2,500 שקלים הופנו לקופת המדינה (ביטול הגמלה). כלומר, האב ישלם בפועל מעל 70% מס אם יבחר לקבל את הצעת העבודה. שיעור מס שעולה בהרבה אף על שיעור המס השולי שמשלמים בעלי ההכנסה הגבוהה.

האב, סביר להניח, יגלה אחריות ויסרב להצעת העבודה. הוא אינו רוצה לפגוע ברמת החיים, הנמוכה גם כך, של משפחתו. תוספת הכנסה חודשית של 1,000 שקלים אינה מפצה על אובדן הכנסה "מזדמנת" וצדקה.

מהי המסקנה אם כן? לצד צעדי הצמצום בקצבאות, יש לעודד את מקבלי הבטחת ההכנסה להשתלב בשוק העבודה הפורמלי על ידי הרחבה משמעותית של ההכנסה המותרת מעבודה, ללא ביטול הזכות לקבלת הגמלה, ובפגיעה הדרגתית בלבד בגמלה עם העלייה בהכנסה. *

ד"ר מואב הוא עמית במכון הכלכלי-חברתי במרכז שלם ומרצה בכיר בחוג לכלכלה של האוני' העברית