מסקנות ועדת זיילר: להקים רשות לתכנון, בנייה ופיקוח

פז-פינס אמר עם הגשת המסקנות: "הגיע הזמן לשים סוף פסוק לתרבות הסמוך והעברת האחריות מאחד לשני. יש להפנים כי ביצוע לקוי ורשלני עולה בחיי אדם, ועל כן יש לרכז את כל הסמכויות תחת רשות אחת, שתהיה בעלת האחריות המלאה הן מבחינה תכנונית והן מבחינת בנייה, ומעל הכל למען פיקוח יעיל ותקין".

ההמלצה העיקרית של ועדת היישום היא הקמת רשות לתכנון, לבנייה ולפיקוח, שתכלול שלושה מינהלים ייעודיים (תכנון, בנייה ופיקוח), על מנת להפריד מבחינה מנהלית ומהותית בין העיסוק בתחום הבנייה לבין העיסוק בתחום התכנון. זאת, במטרה להביא להעצמת האיכות, הבטיחות, היעילות והמקצועיות של העוסקים בתחום. רשות התכנון, הבנייה והפיקוח תהיה כפופה לשר הפנים.

ועדת החקירה בראשות נשיא בית המשפט המחוזי (בדימוס) ורדימוס זיילר הוקמה במאי 2001, בעקבות אסון קריסת הרצפה באולמי ורסאי. בדצמבר 2003 הגישה הוועדה את המלצותיה לממשלה. בפברואר 2004 החליטה הממשלה על הקמת ועדת היגוי מצומצמת ליישום דו"ח הוועדה.

כחברים בוועדת היישום מונו: גדעון בר-לב, מנכ"ל משרד הפנים, יו"ר; אדר' שמאי אסיף, מנהל מינהל התכנון; עו"ד שרית דנה, היועצת המשפטית למשרד הפנים (כתוארה דאז); אינג' יוסף מנור, מנהל מינהל תכנון והנדסה, משרד הבינוי והשיכון; אינג' אלדד ספיבק, מנהל פרוייקטים בכיר; אינג' שמואל נתנאל, יועץ בטיחות בכיר. אדר' ברוך יוסקוביץ שימש כמזכיר הוועדה ועו"ד אבי פורטן שימש כיועץ משפטי לוועדה.

הוועדה נעזרה בכישורים ובתרומה של שורה ארוכה של אנשי מקצוע בתחום הבנייה.

עיקרי המלצות הוועדה:

1. הקמת רשות התכנון, הבנייה והפיקוח: הקמת שני מינהלים חדשים (מינהל הבנייה ומינהל הרישוי, הפיקוח והאכיפה), שיפעלו לצד מינהל התכנון - במטרה להביא ליתר התמקצעות בתחומים השונים, ולאפשר הפרדה בין הטיפול בהיבטים הציבוריים (תכנון מרחבי) לבין העיסוק בהיבטים הטכניים (בנייה). הקמת שלושת המינהלים תחת רשות ממשלתית מאוחדת, שתהיה כפופה לשר הפנים, תאפשר שמירה על תיאום מלא בין הגופים ועל מדיניות אחידה, ומניעת כפילות מסרבלת ומסוכנת של סמכויות ותפקידים.

2. הכנת קוד בנייה משולב: מערכת הדינים הקיימת בתחום הבנייה מפוזרת בין מאות חיקוקים והנחיות, שבסמכות גורמים שונים. יש לפעול להשלמת עריכתו של קוד בנייה משולב, אשר יכלול באופן ברור ושלם את כל ההוראות וההנחיות הקיימות. בנוסף, יש לבצע עדכון מלא של כל התקנים בנושא הבנייה, אשר חלקם חסרים וחלקם אף אינם מוכרים לעוסקים בתחום.

3. הפרטת מערך הבקרה והרישוי: במטרה לשפר את ההקפדה על האיכות ועל הבטיחות בתכנון ובביצוע של מבנים ותשתיות, יוקמו מכוני בקרה ייעודיים ומקצועיים, שיוסמכו לבצע בקרה הנדסית-טכנית על תהליך רישוי המבנים והקמתם. המכונים יחויבו לבצע גם בדיקות תקופתיות של מבנים קיימים, על מנת לוודא את עמידתם בתנאי בטיחות ואיכות.

4. שיפור מערך הפיקוח והאכיפה: רשות התכנון והבנייה תתפקד כמערך ארצי מקצועי לבקרה כוללת על מערכת הפיקוח על הבנייה, לרבות על פעילות מכוני הבקרה. במקביל, יש לחזק את מעמדם החקיקתי של עוסקים באכיפת חוק התכנון והבנייה, להקים כוח משטרתי ייעודי למתן סיוע לפעולות אכיפה בתחום התכנון והבנייה, ולשפר את מערך התביעה. כל זאת, במטרה לייעל את הטיפול בעבריינות תכנון ובנייה, להחמיר את הענישה ולשפר את יכולת ההרתעה.

5. ייעול הליכי הרישוי: יצירת הליך רישוי פשוט, שקוף, אמין, קצוב בזמן ומתועד, במטרה לשפר את השירות לאזרח ולאפשר מעקב ובקרה טובים יותר על התהליך.

6. קיצור וייעול הליכי התכנון: יצירת הליכי תכנון קצרים, שקופים וברורים, תוך מסירת מידע תכנוני עדכני ואמין לציבור הרחב.