עתירה לבג"ץ: לא לבטל את החלטה 979 בנושא היוון מגרשי מגורים בקיבוצים

מדובר בהחלטת המינהל לפיה יוכלו קיבוצים להוון את המגרשים למגורים שברשותם עד 350 מ"ר למגרש, באותם תנאי היוון של 31% מערך הקרקע. העתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רון רוגין ושי שטראוס, מפרטת את ההליכים אשר הביאו להחלטה ולעיכוב יישומה.

בעתירה נטען, כי 220 קיבוצים נמצאים במצב של תת-הכנסה וללא חיסכון פנסיוני לחברים. כתוצאה מכך, החלק העובד בקיבוצים מממן את הגימלאים ואחרים שאינם מסוגלים לעבוד.

בתחילה היתה אמורה החלטה 717 של המינהל בדבר שינוי ייעוד להיות מיושמת על הקיבוצים. בעקבות ביטול החלטות המינהל על-ידי בג"ץ, נוצר מצב בו היו יכולים הקיבוצים להוון את מגרשי המגורים עד 350 מ"ר, באותם תנאי היוון הקיימים במגזר העירוני - תשלום של 3.75%.

בעקבות חוות דעת של היועץ המשפטי לשעבר, אליקים רובינשטיין, הוחמרו התנאים לגבי הקיבוצים והמועצה החליטה להחמיר ולהקטין את ההטבות. כך, למשל, ההטבות ניתנות אך ורק בהתאם למספר הנחלות ולא בהתאם למספר בתי האב שבקיבוץ, למרות שבקיבוצים רבים גדול מספר בתי האב ממספר הנחלות.

החמרה נוספת היתה חוסר האפשרות לדחות את דמי החכירה ודרישה לתשלום במזומן. עוד נדרשו הקיבוצים להמשיך לשלם את דמי החכירה למרות ההיוון שנעשה.

בשנת 2003 הוקם צוות בראשות ראש ענף התקציבים באוצר, קובי הבר. בעקבות מסקנותיו הוחלט לדרוש מהנקלטים בקיבוצים לא 3.75% מערך הקרקע אלא 31%. באוקטובר 2003 התכנסה המועצה והחליטה לאשר את ההחמרות הנוספות. השר אהוד אולמרט, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אישר את ההחמרות ובעקבות זאת החלה קליטת בני קיבוצים.

משרד האוצר הודיע, כי ההחלטה מקובלת עליו והנושא עבר למזוז. ואולם, לאחר 14 חודשי עיכוב קבע מזוז, כי החלטה 979 היא הסדר לא בשל, ולפיכך יש להקים ועדה חדשה שתבחן את הנושא.

רוגין ושטראוס טוענים לשורה של טעויות בחוות דעתו של מזוז, ובכללן התבססות על הנחות מוצא לא נכונות.

בעתירה נטען עוד, כי מזוז איננו קובע את המדיניות הכלכלית אלא מועצת מקרקעי ישראל, והוא איננו יכול להפקיע את ההחלטה מידי המועצה. עוד נטען, כי בהחלטה 979 קיימות החמרות ואפילו אפליה לרעה של הקיבוצים ואין להטיל עליהם החמרות נוספות.