נמל יפו ישוקם וישומר, הבעלות תישאר ציבורית והדייגים ימשיכו לפעול

במשך תקופה ארוכה ניסו משרדי ממשלה שונים, באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י), לקדם תוכנית לנמל יפו, שבסיס תפיסתה נדל"ני. עיריית תל-אביב-יפו חששה, שגישה כזו עלולה למחוק את זיכרונות העבר, את המשמעויות ההיסטוריות הייחודיות ואת התופעה האורבנית האדריכלית, אשר אין שניה לה בעיר ובארץ.

החשש הגדול מבחינת העירייה היה, כי המקום יהפוך לעוד קניון. תוכנית זו גובתה ע"י החלטת ממשלה משנת 1993 בדבר "הפרטת הנמל", קרי העברתו לידיים פרטיות יזמיות. אולם גם שר האוצר בממשלתו של אהוד ברק, אברהם בייגה שוחט, קבע, כי לא תהיה הפרטה של הנמל מהסיבות שצוינו לעיל.

גופים רבים היו שותפים לדאגה ולמחאה כנגד החלטת הממשלה ובמיוחד הארגונים הסביבתיים , תושבי יפו - יהודים וערבים כאחד - דייגים רבים ומשתמשי הנמל השונים. בין הארגונים אנו מוצאים את החברה להגנת הטבע, המועצה לשימור אתרים, הועד למען נמל יפו ועיריית תל-אביב-יפו.

כל המהלך, שנמשך שנים רבות, נעשה על רקע קידומה של תכנית מפורטת (תב"ע) לשטח נמל יפו. בשל ההתנגדות הציבורית הגדולה, התכנית עוכבה במוסדות התכנון במשך זמן רב. חוסר הוודאות, חוסר הטיפול וההזנחה, גרמו בינתיים להידרדרותו של הנמל למצב מביש.

עיריית תל-אביב-יפו קבעה לעצמה משימה מאז 1999, לשקם ולפתח את יפו והציבה אותה בראש סדר העדיפות העירוני. אנו משקיעים משאבים רבים בכסף ובכוח אדם בפיתוח המרחב הציבורי ביפו, בחינוך וברווחה, כמו גם בפיתוח פרויקטים מרכזיים, אשר יהוו עוגן לשיקומה של יפו: הקמת אוניברסיטה ביפו, שיקום שוק הפשפשים, הטיילת שחוברה עד לנמל, פיתוח מדרון יפו הנקרא "הר הזבל" והשקעה ב-60 רחובות בתשתית בסיסית כמו ביוב, מים, כביש, מדרכה, תאורה ועוד. פיתוח והתחדשות נמל יפו בראייה ציבורית, הוא גולת הכותרת בקידומה של יפו.

כאן המקום להדגיש, כי התכנית לפיתוחו ולהחייאתו של נמל יפו, נעשתה תוך שמירה על אופיו הייחודי של נמל היסטורי בן למעלה מ-4000 שנה לחופי הים התיכון.

במהלך התכנון קיימנו דיון ציבורי, שולחן עגול, בהשתתפות כל בעלי העניין בנמל, תוך פיתוח אמון הדדי, הסרת חשדנויות ומשקעי עבר, תאום ציפיות וגיבוש הסכמות באשר לעתידו של הנמל ומקומו בחיי יפו בפרט ותל-אביב - יפו בכלל.

בעקבות הדיונים נוסח מסמך הבנות, קודמה תב"ע לנמל והיא נמצאת על סף אישור. התב"ע קובעת את מסלול הפיתוח, השימור, מגוון השימושים ודרך הפעלתו, מתוך ראייה ציבורית המתחשבת בצרכיו של הציבור ובטובתו ולא, להבדיל, ברווחיו של יזם כזה או אחר. בדיונים אלו נקבעו מספר עקרונות, מוסכמים על המשתתפים כולם, ובכלל זה על מינהל מקרקעי ישראל:

1. נמל יפו לא יופרט, הבעלות וההפעלה שלו תיוותר בידיים ציבוריות - עיריית תל-אביב-יפו.

2. שטח הנמל ההיסטורי ישומר והמחסנים ישוקמו ולא יהרסו.

3. תובטח המשך פעילות הדיג במקום, שכן פעילות זו מהווה את נשמת אפו של הנמל וכן מקור פרנסה לכ-200 משפחות מיפו.

לאורך התהליך כולו הבנו, שנצטרך להשקיע בנמל מתקציב העירייה לקידום האינטרסים של הציבור הרחב ולרווחתו.

על מנת לקדם את החייאת הנמל ולחלץ את התב"ע מהמבוי הסתום אליו נקלעה, לקחנו על עצמנו את המשימה לשחרור חסמים ביורוקרטיים. כמו כן הכנו "תיק תיעוד" למבנים ההיסטוריים ולמבנה הנמל, גיבשנו ואישרנו מדיניות שימור, שתהווה חלק משלים לתב"ע והכנו מסמך המנחה ומפרט את תמהיל השימושים לנמל, שיבטיח את אופיו המיוחד. בניגוד לדעתם של מספר פקידים בממ"י וכאלה שראו בנמל מקור לרווחים של יזמים פרטיים ממכירת נכסי מדינה, חשבו שר התמ"ת אהוד אולמרט ומנכ"ל ממ"י יעקב אפרתי, כי החייאת נמל יפו חייבת להיעשות על ידי גורם ציבורי המסוגל להפעילו, קרי עיריית תל-אביב-יפו.

מתוך הרצון לקדם את האינטרס של הציבור כולו, ואך ורק לשם כך, נוצר המנגנון של חילופי הקרקעות בין המינהל ובין עיריית תל-אביב-יפו.

כל מי שמנסה לחפש איזונים בלתי אפשריים בהערכות שמאי ימצא, כי בכל מקרה הציבור מרוויח, מפני שגם המינהל וגם עיריית תל-אביב-יפו הם משרתי הציבור, והמטרה העיקרית - פיתוחו, החייאתו ושגשוגו של נמל יפו, תושג עבור הציבור כולו.

ונניח שחששו של אחד מפקידי המינהל יתברר כנכון (למרות שבפועל המציאות כנראה הפוכה), והעירייה תרוויח גרוש וחצי מפיתוח הנמל - למי הולכות ההכנסות? להשקעות בתרבות, בחינוך, ברווחה ובפיתוח תשתיות ביוב ותחבורה, מהן נהנה הציבור כולו. ובכלל, כל החישובים של אותו פקיד לא לקחו בחשבון, בין אם במזיד ובין אם מתוך בורות, את כל ההוצאות וההשקעות של העירייה בביצוע תוכניות נלוות לפיתוח הנמל, כמו פיתוח תשתיות התחבורה, חניה, עלויות המעגנה ושובר הגלים ואחזקתם לאורך שנים.

בכוונת עיריית ת"א יפו לנהל את הנמל באמצעות גוף ציבורי-עירוני, תוך יצירת שותפות עם הסקטור הפרטי, אך תוך הבטחה שהבעלות על הנכסים תישאר בידי הציבור ולא תועבר לידי אינטרסנטים ונדל"ניסטים, ובכפוף למדיניות העירונית באשר לתמהיל השימושים בו ושמירת אופיו הציבורי הפתוח.

רק מהלך כזה, שזכה לברכתם של כל הנוגעים בדבר וכולל שיתוף פעולה של מועצת מקרקעי ישראל, מועצת העיר ומשרד הפנים, יבטיח את זכויות הציבור בנכס ההיסטורי ששמו נמל יפו.

ב-20 השנים האחרונות נמנע פיתוח ושיקום נמל יפו מסיבות בירוקרטיות, וטיעונים קטנוניים של מי שמעוניין, כנראה, להשאיר את הנמל עוד 20 שנה בעליבותו. הגיע הזמן להפסיק לזרוק רפש ולהכפיש, בגלוי ובסתר, ולהסתכל על המטרה - נמל ססגוני, פעיל, פורח ומתוחזק לטובת הציבור הרחב.

הכותב הוא ראש עיריית תל-אביב-יפו.