שימוש חורג הוא שימוש מושחת

התקשורת ומבקר המדינה מרבים להציג שימושים חורגים בקרקעות הארץ, אבל הגדרתם כחורגים מתעלמת מהעובדה הבסיסית: בישראל - מדינת אין-חוק ואין-סדר - איש הישר בעיניו יעשה, אם יש לו פרוטקציה. לכן, גידור חופי הכינרת אינו חריג, הפיכת פארק הירקון למרכז מסחרי אינה חריגה, הקמת שישים גני אירועים על קרקע שלא נועדה לכך היא בהחלט הנורמה, כשם שהקמת עשרות קניונים בצמתים ועל אם הדרך, בלי לשאול רשות, היא מנהג המדינה ולא מעשה חריג.

משום כך, אין זה מקרה שאם מגיעים שימושים חורגים כביכול לידיעת מבקר המדינה או בית המשפט העליון, העניין מסתיים בדרך כלל בהיתר להארכת השימוש החריג בשטח הנידון. המשתמש משלים בשמחה עם גזר-הדין, בהנחה שעד מהרה ימות הכלב או הפריץ. החריגה תתקיים לנצח. כמה שנים חלפו מאז נספרו אלפי העסקים החריגים במושבים וכמה אלפי עסקים נוספו שם מאז? הנה, לפני ימים מעטים החליטה הממשלה להתבדח: אחרי שגררה שלוש שנים את עניין כלובי הדגים בים אילת, התירה לחורגים להשביח במשך שלוש שנים נוספות את מצע האלמוגים. להשביח? בוודאי, הלא מומחה בעל עיניים ירוקות צלל מתחת לכלובים וגילה שהם עושים רק טוב לאלמוגים.

וחופי הכינרת? רק צייץ שר הפנים ואמר שיסיר את הגדרות, וכבר הזכירו לו את מה שיודע כל ילד בארץ הפרוטקציה: הרשויות המקומיות תומכות במגדרים, כי במדינת אין-חוק אי אפשר לדרוש מהרשויות המקומיות לפקח על החוף ו...החוק.

באחרונה מרבים לדבר על השחיתות השלטונית. אפילו הכנסת עסקה בכך, לצערם של כמה מחבריה, שנכנסו לרשימת הנבחרים הודות להטבות חריגות שניתנו בפריימריס. משום מה, שמו את הדגש על המינויים האישיים. אין שופכים אור מספיק על השחיתות של הכסף הגדול באמת - השחיתות בשימושי הקרקע, הנשענת בחלקה על שימוש חורג מן התוכניות המאושרות והייעודים הרשמיים.

אין מבליטים די הצורך גם את השיטה המקובלת במדינת אין-שיטה הישראלית. בונים בתים, חורגים בכך וכך אחוזים מהיתר הבנייה, מזיקים לשכנים ולסביבה, מעמיסים עומס-יתר על התשתיות, ואם בא איזה נודניק להתלונן, הולכים אל הוועדה המקומית, ואם יש צורך גם אל המחוזית, לקבלת הכשר רטרואקטיבי. הנה, בימים האחרונים שמענו על הכשר כזה לבנייה חריגה בגבעת משואה בירושלים. אמנם, לא ניתן היתר מקביל לבנייה חריגה בבית צפאפא, אבל שם היה מדובר בערבים, וזה, כידוע, עניין אחר לגמרי.

לכאורה, אפשר לומר, שאם כל אחד עושה את הישר בעיניו. בכלל אין צורך בתכנון וביעודי שטחים. אבל אם הכל הפקר, אין בסיס לקיומה של מדינת פרוטקציה. מתן טובות הנאה למי שהשלטון חפץ ביקרו אפשרי רק אם יש איסורים והגבלות. אם כל אחד רשאי מלכתחילה לעשות בקרקע את השימוש שהוא מעוניין בו - בין אם זו קרקע שלו ובין אם זו קרקע שפלש אליה, כמקובל במקומותינו - לא יהיה בסיס לקשרי פרוטקציה, ובלי בסיס כזה אין קיום למדינה נורמלית בעולם השלישי. לכן, גם להבא נעמוד בתוקף על הגדרת השימוש המושחת כשימוש חורג גרידא.