גורמים במשרד השיכון: ועדת גדיש השאירה עמימות בחלוקת התפקידים

"קרה בעבר שבשטח בו התחלנו לתכנן גילינו כי גם המינהל עוסק בתכנון"; המינהל: נשתף פעולה ונחליט מי עושה מה ברשויות המקומיות

המלצות ועדת גדיש לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל הכניסו סדר בהגדרות הסמכות של משרד הבינוי והשיכון לעומת תחום הסמכות של מינהל מקרקעי ישראל, בכל הקשור לתכנון ברשויות מקומיות. לדברי גורמים במשרד השיכון זה עדיין לא מספיק.

דו"ח הוועדה, שאושר על-ידי הממשלה בתחילת יוני, מגדיר לראשונה הפרדה בין תפקיד משרד השיכון לתפקיד המינהל. הדו"ח הפקיד את האחריות על התכנון המתארי בכל הרמות, כולל ברמה המקומית, בידי מינהל התכנון במשרד הפנים, ואילו בידי המינהל ומשרד השיכון השאיר את האחריות לתכנון המפורט.

לפי הדו"ח, משרד השיכון יתכנן תוכניות מפורטות ויפתח פרויקטים באזורי עדיפות לאומית, יישובים חדשים, פרויקטים להתחדשות עירונית ופרויקטים לזכאים ולאוכלוסיות מיוחדות. יישובים שבהם מינהל מקרקעי ישראל כבר התחיל לתכנן יישארו בידיו.

למרות הבעייתיות הרבה שפתר הדו"ח, את אחד המתחים בין משרד השיכון למינהל מקרקעי ישראל הדו"ח כנראה לא הצליח למגר. גורם במשרד השיכון אמר, כי במציאות שלאחר ועדת גדיש, עדיין קיימים עיוותים. עיוות עיקרי, לדבריו, הוא העמימות שעדיין קיימת לגבי חלוקת התפקידים.

"בעבר כבר קרו מצבים שבהם לקחנו שטח שהוקצה על-ידי המינהל והתחלנו לתכנן אותו, ובשלב מסוים התברר שבמקביל גם המינהל עוסק בתכנון שלו", הוא אומר, "דו"ח ועדת גדיש הוא התחלה של חלוקת סמכויות ברורה יותר, אבל עדיין לא הכול תפור".

לדברי הגורם, החלטת הממשלה, המאשרת את דו"ח גדיש, עדיין מאפשרת גמישות רבה ולא תוחמת באופן חד מה תחום הסמכות של כל גוף. לדבריו, ברשויות המקומיות יש מצבים שבהם יידרשו המינהל ומשרד השיכון לסכם ביניהם מי יתכנן איפה, והדבר עלול להוביל למחלוקות.

"לדעתנו", הוסיף, "צריך גוף אחד - משרד השיכון, שיתייחס בראייה כוללת לנושא התכנון והפיתוח. תפקידו של מינהל מקרקעי ישראל הוא להיות 'בנק קרקעות'. לדעתנו, היה צריך להחליט שהתכנון יישאר רק בידי משרד השיכון. את הפיתוח תבצע הרשות המקומית וברשויות מקומיות שעדיין לא מסודרות ואינן יכולת לטפל בכך, אנו ניקח את התפקיד על עצמנו".

סגן המנכ"ל לשיווק וכלכלה במינהל מקרקעי ישראל, רונן כהן, דוחה את הטענות. לדבריו, הוא לא מכיר בעיה של תכנון מקביל באותו אזור ומעולם לא נתקל במקרה כזה.

כהן לא מסכים שדו"ח גדיש משאיר את חלוקת הסמכויות בהגדרה מעורפלת. "סוכם שכל גוף ייפגש עם השני ותהיה חלוקה מי עושה מה", הוא אומר, "זה יהיה הדדי ובתוכניות שיידרש, השאלה תיבחן לגופו של עניין".

בנושא התכנון נמתחה לא מעט ביקורת מצד גורמים לשעבר במינהל על משרד השיכון. אלה מתחו ביקורת על רמת המתכננים במשרד השיכון וטענו, כי משרד השיכון הוא גוף מיותר ומפעיל מנגנון מיותר של עובדים, זאת בעוד שבמינהל יש צוות מצומצם שעובד עם מתכננים חיצוניים, ומביא לתוצאות טובות יותר.

מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, האדריכל שמאי אסיף, לא רואה חוסר בהירות בהמלצות ועדת גדיש. "הוועדה קבעה קריטריונים לחלוקה וציינה שצריכה להיות בהירות רבה בנושא", הוא מסביר.

"יש צורך בחלוקה ברורה כדי שלא יהיה מצב בו ברשות אחת פועלים גם מינהל מקרקעי ישראל וגם משרד השיכון. בכל מקום שבו לרשות מקומית יש יכולת לבצע תכנון מפורט, יש עדיפות לכך שהיא תעשה זאת, כי אז זה מאחד את כל מארג האינטרסים ברשות".

עיוות נוסף שלדעת הגורם במשרד השיכון קיים גם לאחר ועדת גדיש, הוא ההחלטה כי במסגרת התכנון המתארי שייעשה על-ידי מינהל התכנון במשרד הפנים, תועבר לאחריותו הסמכות לבצע בדיקות כדאיות של תוכניות.

"עד היום, כשביקשנו לבדוק כדאיות כלכלית והיתכנות לתוכנית מתארית, היתה לנו מערכת שביצעה זאת. כך פעלנו במשך שנים", הוא אומר. "למשרד השיכון יש ניסיון רב-שנים בבדיקת היתכנות כלכלית של תוכניות. כעת, הבדיקות המקדימות יבוצעו על-ידי משרד הפנים ולדעתנו יתכן שהדבר לעיכוב משמעותי בקידומן של תוכניות".

אסיף מצידו דוחה את הטענות. לדבריו, "ועדת גדיש מפקידה את התכנון המתארי בידי מינהל התכנון. הנימוק העיקרי לכך הוא שבכל מקרה, מוסדות התכנון, שמנוהלים על-ידי מינהל התכנון, עוסקים בתוכניות והם אלה שצריכים לבדוק אותן, לחוות דעה ועמדתם חשובה. לכן זה רק יעזור לקדם את התוכניות אם הן יהיו יזומות על-ידי מינהל התכנון. מינהל התכנון יוזם כבר בפועל תוכניות גם ברמה המקומית".