ככה זה כששכר המתכנן הולך ויורד

בכתבה על 10 החברות הגדולות במשק שהישראלים רוצים לעבוד בהן נאמר, שההנהלות מאמינות בעובדיהם, מטפחות אותם, נותנות להם מכל טוב - משכורת , תנאים סוציאליים, נסיעות לחו"ל, חשמל חינם, והעיקר שהעובדים יהיו מרוצים, וכתוצאה מכך תפוקתם תצמח והחברה תרוויח יותר כסף, תתפתח ותיישם רעיונות יצירתיים של עובדיה. בחברות ההיי טק, עליהן מבוסס עתידה הכלכלי של ישראל - שם פשוט מטפחים את העובדים מתוך אמונה, שכדאי לחברה להשקיע בהון האנושי. גישה זו תואמת את עקרונותיו של שר האוצר בנימין נתניהו, אם כך, תוהה אני מדוע אין העיקרון מיושם גם בענף התכנון והבנייה.

השקעות בהון האנושי בענף חיונית חיוניות לפיתוחה של המדינה, אם ברצונה להיות מדינה מתקדמת ומפותחת, על פי חזונו של שר האוצר. התירוץ שהיום אין כסף בקופה כבר מזמן פשט את הרגל. האימרה "מה שמשלמים בזול עולה בסוף ביוקר" נכונה בענף הבנייה עשרת מונים. היום מוציאים סכומי עתק על תיקונים של טעויות מהעבר.

במסלול עסקים כרגיל, ממשיכה מדיניות האוצר להפעיל לחץ על גופים מוסדיים, שיוכיחו שהם שומרים על קופת המדינה. במצב זה עובר הלחץ גם לנושא מכרזי התכנון. עיפה היריעה מלהזכיר את הרפורמה המיוחלת בנושא בעקבות הכשלים בענף ובהמשך לדו"ח זיילר. חוק חובת המכרזים אינו מחייב מכרזים בנושאי תכנון אדריכלי והנדסי. חכם היה מי שהבין כשנכתב החוק, ששכר עבודה נמוך בתכנון פוגע במזמין העבודה בסוף הדרך. מחיר נמוך אינו מאפשר השקעה של זמן ומחשבה בפרויקט.

עם השנים שכר התכנון הולך ויורד, ולדוגמה: במכרזי מ.מ.י לחברות מתכננות ירד השכר ב-25%. האם המינהל מצפה שהמתכננים יכניסו את היד לכיס ויממנו את שכר העובדים מכיסם בגלל הציונות? או הרכבת, המכריזה על מכרזי מחיר מתוך מאגר המתכננים שלה ומתפלאת על המיליונים שהולכים לאיבוד לתיקון הכשלים. לא רק מורידים את השכר, בנוסף לכך מגדילים את המחויבויות וההוצאות של המתכננים.

כל פעם אני מתפלאת מחדש כיצד לא קוראים את הכתובת על הקיר: חסכון בהשקעה בתכנון של 1% מביא לייקור הביצוע ב-10% ואף הרבה יותר, אז מה הועילו צדיקים לקופה הציבורית!

במסלול האיכות והמצוינות נחזור לכתבה שהיתה על 10 החברות שכולם רוצים לעבוד בה. קאפיטליזם מעודד עבודה איכותית ויצירתית. גמול לעבודה טובה. אז מה קרה בענף הבניה? מדוע כאן הכללים אינם "מקובלים"? מענישים כל מי שמנסה לעשות עבודה טובה מאחר והוא פשוט מפסיד כסף. להשקיע בעובד זהו משאב, האם להשקיע בספק חיצוני אין צורך, כי מכסימום הוא יפשוט את הרגל ויבואו אחרים, ומי נפגע אם לא החברה בעצמה?

כל פרויקט שהממשלה או הרשויות מוציאות למתכננים, צריך שיאפשר תכנון איכותי ובנוסף יאפשר את פיתוח הענף. רעיונות לתעשיה באים מהשטח. ללא השקעה בתכנון, גם התעשיה של ענף הבנייה תמשיך לזחול מאחור. מענקים לאדריכלים ולמהנדסים שישקיעו בפיתוח התעשיה, יקדמו את המשק כולו. חשיבה קדימה ותכנון לטווח ארוך כחלק מכל תכנון, במקום פתרונות "ברגע" שעולים פחות, זהו התהליך המשקלל עלויות מופחתות. הכשרה של דור העתיד? למי יש זמן להשקיע באדריכלים הצעירים, כשמשרד התכנון מפסיד כסף בפרויקט. ללא השקעה זו, איכות הענף תלך ותדרדר.

על השדולה הציבורית בכנסת, בראשות ח"כ דניאל בן לולו, ומשרד התמ"ת, להשקיע בהון האנושי שיפתח את התעשיה בענף (רעיונות טובים אפשר גם ליצא) וכמובן למשרד האוצר, במיוחד לשר האוצר, שישא את דגל האיכות ולא את דגל הכשלים.

הכותבת היא יו"ר איגוד האדריכלים העצמאים.