אנטנות סלולריות: זמינות מחייבת תשתית

בתגובה למאמר "האנטנות הסלולריות: מתקרב שלב הפיצוי" מ-3.7.05: לצערנו, עו"ד מיכאל רוזן ואחרים מתעלמים מנתונים עובדתיים בבואם לפרסם עמדה או דעה בנושא השידור הסלולרי. לרוב, מידע שכזה מעודד ומלבה את ההיסטריה הציבורית הקיימת במילא. קל ונוח לטעון שהתשתית הסלולרית במדינת ישראל מוקמת בהינף יד וללא יד מכוונת, בעוד המציאות שונה. התשתית הסלולרית מוקמת על-פי תמ"א 36 א', שאושרה לאחר 7 שנות דיונים ארוכים ומתישים בהם נטלו חלק מאות מומחים ונציגי רשויות מקומיות, ארגונים ציבוריים ומשרדי ממשלה. תוכנית זו מסדריה את הקמת התשתית, שהינה תשתית לאומית חיונית כמו תשתית חשמל, מים או ביוב.

לעניין הבריאותי והקשר בינו ובין תחלואה, מציין עו"ד רוזן שמחקרים מראים שקיים נזק וזהו כמובן מידע שגוי, מטעה ושאינו מבוסס. משרד הבריאות וארגון הבריאות העולמי קובעים שעל-פי כל המידע הקיים כיום אין נתון הקושר בין אנטנות סלולריות לבין פגיעה כלשהי בבריאות הציבור. מדענים החלו לחקור את השפעותיהם של השידורים לפני יותר מ-50 שנה, מאז מלחמת קוריאה. עשרות מיליוני דולרים הושקעו במחקרים - ממשלתיים, אקדמיים ופרטיים - כדי לבחון האם ישנו אפקט בריאותי הנגרם בגין הקרבה לאתרי שידור. מתוך המחקרים נוצרו התקנים המחמירים של ארגון הבריאות העולמי, המיושמים בישראל מאז ראשית שנות ה-90 ונאכפים ע"י המשרד לאיכות הסביבה. מערכת הפיקוח והבקרה בישראל היא מהמחמירות בעולם המערבי, ורוב מדינות העולם המערבי אינן מקימות מערכת כה אדוקה של פיקוח, ניטור ורישוי. הטכנולוגיה הסלולריות הינה אחת התשתיות החשובות והחיוניות במדינת ישראל. מבחינה אישית, עסקית וביטחונית, הטלפון הסלולרי עשה מהפכה בדרך שהעולם שלנו מתנהל.

הסלולר הפך למוצר הצמוד לחגורה של רוב תושבי המדינה, ומאות מיליונים בעולם. יותר ויותר אנשים מבינים היום את הקשר בין טלפונים סלולריים לבין אנטנות סלולריות. בפועל, אי אפשר לדבר בסלולרי אם אין בקרבתו אנטנה שתקלוט אותו. אי אפשר לדרוש זמינות - ברחוב, בבית ובאזור הפתוח - אם לא קיימת תשתית אנטנות שתתמוך בכך.

הכותב הוא דובר פורום החברות הסלולריות.