יו"ר מועצת משגב נגד יו"ר המחוזית: יוצר מתח מיותר בין יהודים לערבים

מזה זמן מתגוששים קרייזלר וגדז' לאור עתירתה של המועצה לבג"ץ, בטענה למינוי לא ראוי של יו"ר הוועדה המרחבית משגב. גדז' מינה לתפקיד את ראפע חג'אג'רה, לשעבר קצין מחוז הצפון במשרד הפנים. המועצה טענה בבג"ץ, כי המינוי נגוע בניגוד עניינים, והוא ניסיון של גדז' להשתלט על הוועדה.

קרייזלר ביקש מפינס לפעול מיידית לפירוק הוועדה המרחבית. הוועדה המרחבית מאחדת בתוכה שתי ועדות מקומיות: משגב וכאוכב, שפעלו בנפרד עד שנת 96'. קרייזלר טוען, כי המינוי של חג'גרה נעשה מתוך בריונות ויש בו ניסיון להשתלט על התכנון במשגב.

לפני מספר חודשים עתרה המועצה האזורית משגב לבג"ץ נגד גדז', בטענה כי חג'אג'רה מונה לתפקיד באופן לא חוקי ומבלי שפרטיו הועברו לבחינת ועדת משרד הפנים. נטען, כי הבעיה אינה עם האיש, אלא עם דרך מינויו. בעקבות העתירה הודיעה הפרקליטות כי המינוי הוא זמני, וכי בתוך חודשיים ימונה לוועדה יו"ר בנוהל תקין. המועצה טענה עוד כי חג'אג'רה אינו עומד בתנאים בסיסיים של השכלה וניסיון.

קרייזלר טען במכתב שהעביר השבוע, כי חג'אג'רה הוא עושה דברו של הממונה, ולא מאפשר את עצמאות הוועדה. כדוגמא לטענותיו מביא קרייזלר את סוגיית אישור תוכנית המתאר לכפר הבדואי חוסניה, בתחום משגב. בכפר מתגוררות 105 משפחות במבנים ארעיים, ללא תשתית בסיסית. הכפר זכה להכרה ע"י הממשלה בשנת 1995, ומאז, כתוצאה ממאמץ עקבי וממושך של משגב, אושרה תוכנית המתאר, גויסו תקציבי פיתוח, החלו להינתן היתרי בנייה והכפר חובר לרשת החשמל.

המועצה האזורית טוענת, כי לקראת אישורה הסופי של תוכנית המתאר החליט קומץ קטן של תושבים, שהגישו התנגדויות לוועדה המחוזית והתנגדויותיהם נדחו, לקבוע עובדות בשטח והחלו בבנייה ללא היתר וללא כל פיקוח הנדסי. לאחר שהמועצה הוציאה צווי הריסה למבנים, ערערו התושבים לערכאות, ולבסוף פסק בית המשפט העליון שיש לבצע את צווי ההריסה. הוועדה המחוזית צפון התנתה כבר בשנת 2002 את אישור תוכנית המתאר בסימון המבנים הללו להריסה, על מנת לאפשר את פיתוח הכפר.

תוכנית המתאר לכפר אושרה על-ידי שר הפנים בשנת 2003 וקיבלה תוקף.

בעקבות אישור התוכנית החלה משגב לגייס תקציבי תכנון ופיתוח לקראת ביצוע תשתיות הכבישים, המים, הביוב ומבני הציבור, כולל מסגד בחוסנייה. בינתיים, מסתבר, הגישו אותם תושבים שעברו את עבירות הבנייה תוכנית עוקפת, שהציעה שינויים בתוואי הכבישים ואף ביטול חלק מהם, במטרה להכשיר את המבנים שניבנו ללא היתר. התוכנית נדונה בוועדה המרחבית, ולא הומלצה להפקדה.

בדיונים שהתנהלו בוועדה המחוזית בעניין התגלה, כי התוכנית ה"עוקפת" עברה שינויים אשר לא הובאו בפני הוועדה המרחבית. המשך הדיון בתוכנית הושעה לאור מחאתם והתנגדותם של חלק מאנשי הוועדה, ביניהם נציגי משרד השיכון, שטענו כי התוכנית החדשה איננה ברת ביצוע.

בדצמבר 2004 אישר העליון את צווי ההריסה למבנים בחוסנייה, והוועדה המרחבית נערכה על-פי החוק לביצועם. קרייזלר טוען, שלצד התערבותם של גורמים חיצוניים, חלקם פוליטיים, התגייס גם הממונה על המחוז הרצל גדז', ועיכב את ביצוע צווי ההריסה תוך עקיפת צו בית המשפט העליון ותוך ניסיון להכשיר את הבנייה הלא חוקית ע"י אישור התוכנית ה"עוקפת" בוועדה המחוזית עליה הוא מופקד.

בעקבות התנהלותו זו אף זומן גדז' ליועץ המשפטי לממשלה שנזף בו על חריגה מסמכות, והנחה אותו שלא לאשר תוכנית המכשירה בנייה לא חוקית. לטענת קרייזלר, למרות הערתו של היועמ"ש, זימן גדז' דיון נוסף בוועדה המחוזית, שכר יועץ תחבורה אשר הציג תוכנית חלופית נוספת, שלטענתו אפשרית לביצוע. למרות מחאתם של נציגי המועצה ומשרד השיכון, ובניגוד להנחייתו המפורשת של היועמ"ש, הצליח גדז' להעביר בתחילת יוני השנה החלטה לאשר את התוכנית ה"עוקפת".

קרייזלר טוען, כי באמצעות מינויו של חג'אג'רה מנסה הממונה על המחוז למנוע מהוועדה המרחבית לעתור לבית משפט כנגד תהליך הפקדתה ואישורה של התוכנית. קרייזלר טוען עוד, שהוועד המקומי הנבחר של חוסנייה, המייצג את כלל הציבור ביישוב, מתנגד נחרצות לתוכנית ה"עוקפת", המונעת את פיתוחו של הכפר כולו.

במכתב שהעביר לשר הפנים טוען קרייזלר, כי גדז' בהתנהלותו פורט על נימים דקים וטעונים בהקשר היהודי ערבי, ועושה מניפולציה מסוכנת ברגשות וברצונות, דבר שעלול להצית את האזור. כל זאת, אך ורק על מנת להשיג את מטרותיו, תוך שהוא עושה שימוש מניפולטיבי ומסוכן בוועדה המרחבית.

גדז' מסר בתגובה, באמצעות דוברת משרד הפנים, כי כל מעשיו והתנהלותו הם במסגרת החוק. גדז' הוסיף, כי אין לו עניין להתייחס לטענות שמעלה קרייזלר.