המגזר הערבי ברמלה ולוד: יש התעוררות

בהמשך לכתבת השער שפורסמה בשבוע שעבר ב"גלובס נדל"ן" על השכונות הערביות בלוד, שכותרתה "זה יתפוצץ לנו בפנים", מדגיש יו"ר הוועדה המחוזית מרכז, ד"ר שוקי אמרני: "במסגרת המדיניות הנהוגה ע"י מחוז המרכז לחיזוק מרכיבי המינהל התקין ולהסדר מוקדים של בעיות בתחום התכנון והבנייה, וכדי לתת מענה ראוי לצורכי הציבור במגזר הערבי במחוז, ניתן דגש לקידומן של תוכניות המצויות בסמכות הוועדה המחוזית, תוך שיתוף הגורמים השונים לרבות התושבים, וככל שהדבר נדרש וניתן.

"מדיניות זו מוצאת את ביטוייה בין היתר בכך שבין השנים 2002-2003 הוועדה המחוזית מרכז וועדות המשנה דנו ב-201 תוכניות במגזר הערבי, ואילו בשנים 2004-2005 הן דנו ב-420 תוכניות, גידול של 110% (עד יוני 2005).

"בהתייחס לאזורים נוספים בערים רמלה ולוד, ראוי לציין את תוכנית לה/170/ 3 (הרחבת שכונת ג'ואריש ברמלה), שבתאריך 18.7.05 הוחלט להפקידה. מדובר בתוספת בנייה בהיקף של מעל ל-200 יח"ד. וכן קיימת תוכנית לד/1300/ 1, אחד המתחמים בשכונת פרדס שניר בלוד, שקיבל תוקף בתחילת שנת 2005. מדובר בתוספת של מעל ל-600 יח"ד".

עמותת "סיכוי", הפועלת לקידום שוויון אזרחי בין יהודים וערבים באזור רמלה ולוד, יוזמת בניית שכונה חדשה לאוכלוסיה הערבית ברמלה, הנמצאת במצוקת דיור קשה, ובמטרה לתקן את האפליה בזכויות דיור לערבים תושבי רמלה ולוד.

לדברי העמותה, מקום המדינה ועד היום לא נבנתה שכונה חדשה אחת בלוד וברמלה עבור האוכלוסיה הערבית, שהכפילה עצמה כמה פעמים ומונה כיום כ-36 אלף נפש. המצב הקיים אינו מאפשר לערבים לצאת מגבולות השכונות הישנות והצפופות, שחלקן אינן חוקיות ונמצאות תחת איום של צווי הריסה.

מטרת היוזמה של עמותת "סיכוי" היא לסייע לקבלנים המעוניינים לבנות שכונות או פרויקטים חדשים מחוץ ל"גטו" הערבי ברמלה, לגשת למכרזים של מינהל מקרקעי ישראל. "סיכוי" פועלת במקביל מול גורמים במשרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל בנושא, ולדבריה ישנה הבטחה לא פורמאלית של גורמים אלה לסייע.

פעילויות אחרונות של עמותת "סיכוי" בניסיון לפתור בעיות של המגזר ברמלה ולוד:

עמותות הדיור היהודיות: העמותות מונעות מערבים לקנות דירות חדשות ברמלה דרך תהליכי מיון פיקטיביים (הקמת עמותות רק על מנת למנוע קניית בתים על-ידי ערבים), ובאמצעות פרסום מסנן מראש (מודעות המציעות דירות למכירה ליוצאי צבא ובני משפחותיהם). "סיכוי" פנתה במכתב לשר השיכון, יצחק הרצוג, ולמינהל מקרקעי ישראל כנגד האפליה, וישנה התעניינות בעניין מצד משרד השיכון.

חוק הדיור הציבורי: 900 בתים ברמלה ובלוד, נכסי נפקדים שהיו בבעלות האפוטרופוס, מאוכלסים על-ידי ערבים בדמי מפתח ושייכים לרשות הפיתוח. חוק הדיור הציבורי לא מוחל עליהם. המטרה: להביא להחלת חוק הדיור הציבורי גם על הבתים המאוכלסים על-ידי אזרחים ערבים, באמצעות שינוי חקיקה. בוצעה פנייה למינהל מקרקעי ישראל בשיתוף ח"כ רן כהן, לצורך מבצע מכירת דירות מוזלות לדיירי השכונה.

שכונת הרכבת ברמלה: סיוע לתושבי השכונה בהשגת פיצוי מקסימלי מרכבת ישראל בנוגע להכפלת המסילה בקרבת השכונה. המטרה: לאגן משאבים מהרכבת וממע"ץ (המתכננת הקמת מחלף במקום, במסגרת תוכנית מח/151 והפקעת השטח), על מנת להגיע כבר עכשיו להסכם פינוי פיצוי. התושבים מעדיפים לקבל קרקע חלופית ולא כסף. בשכונה 25 בתים, 180 נפשות מהם 90 ילדים. 10 בתים היו שם לפני 1948, בבעלות עמידר. נשלח מכתב למנכ"ל משרד התחבורה סלמן בן-ציון, לחברת גדיש, לרכבת ישראל, למע"ץ ולעיריית רמלה, אך עד כה לא התקבלו תשובות רלוונטיות.