תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

המשבר העולמי בשרשראות האספקה והמחויבות לצמצום פליטות גזי חממה מביאים את צבא ארה''ב לבחון את הטכנולוגיה החכמה של טראקנט

הסכם פריז מ-2015 סימן את תחילת הדרך להכרה עולמית בהכרח לצמצם את פליטות גזי החממה על מנת לעצור את מגמת ההתחממות הגלובלית • לצד מדינות, גם המגזר העסקי טכנולוגי נרתם לנושא החשוב • כך למשל פיתחה חברת טראקנט פלטפורמה מבוססת ביג דאטה, המפחיתה את "הנסיעות הריקות של משאיות ללא מטען", מסייעת בצמצום פליטת גזי חממה, ובפתרון בעיית שרשראות האספקה העולמיות, ותורמת על הדרך בהקטנת מספר תאונות הדרכים • צבא ארה"ב בוחן בימים אלה את שילובה של הטכנולוגיה המתקדמת במסגרת יחידותיו בעולם

החתימה מול צבא ארה''ב עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשל האמריקאי לצמצום פליטות גזי חממה ותיקון שרשראות האספקה / צילום: Depositphotos באדיבות טראקנט
החתימה מול צבא ארה''ב עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשל האמריקאי לצמצום פליטות גזי חממה ותיקון שרשראות האספקה / צילום: Depositphotos באדיבות טראקנט

 הכתבה מטעם טראקנט

האם הפתרון להתחממות הגלובלית יגיע משיתוף פעולה בין מדינות העולם או מהשוק הפרטי? שאלה זו מעסיקה גורמים בינלאומיים רבים בשנים האחרונות. ההתחממות הגלובלית היא תופעה מדעית מטרידה והרסנית שהעולם מנסה להילחם בה, ויש שיגידו שלא בהצלחה רבה. ועידת האומות המאוחדות לשינוי האקלים שנערכה בגלזגו בנובמבר 2021, אישררה אמנם חלק מהיעדים שנקבעו בעבר למאבק במצב המדאיג - כמו למשל "יעד 1.5 המעלות", לפיו מניעת ההתחממות הממוצעת מתחת ל-2 מעלות יכולה לעשות הבדל גדול בהתפרצות של שריפות, שיטפונות ושאר אסונות טבע שפוקדים את העולם כתוצאה משינוי האקלים.

על פי נתוני פליטת הפחמן, שגורמים לעליית גזי החממה, שבתורם, מובילים להתחממות הגלובלית, כפי שמופיעים באתר WorldOmeter, המדינות המזהמות ביותר בעולם הן סין, ארה"ב, הודו, רוסיה, יפן וגרמניה. ישראל, המדינה ה-100 בגודלה בעולם, נמצאת במקום ה-51 ברשימת המדינות המזהמות.

אחד האתגרים שהולכים ומתקבעים בוועידות האקלים בשנים האחרונות ככורח עולמי, הוא צמצום פליטת הפחמן (Zero Emission) לאפס עד 2050. "השאיפה העולמית היא לסמן את 2030 כיעד ליצירת אזורים מופחתי פליטות ממזהמי תחבורה, עד לאפס פליטות ב-2050. אולם לשם כך נדרש לעבור לתחבורה חשמלית, וזהו תהליך שעדיין לא חדר כמעט לתחום התובלה", אומר חנן פרידמן, מנכ"ל חברת טראקנט אנטרפרייז (Trucknet Enterprise), אשר נבחר ב-2021 כאחד המנהיגים החדשניים בעולם המעצבים את תקופתנו באירוע לציון 300 שנה לפרלמנט הבריטי. הבחירה בפרידמן נעשתה הודות לפעילות של חברת טראקנט, שאותה ייסד ובראשה הוא עומד. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שמייעלת את שרשרת האספקה ותהליך ההובלה, ומסייעת בצמצום פליטת פחמן תוך שהיא מאפשרת חישוב פליטות בזמן אמת.

נבחר כאחד המנהיגים פורצי הדרך בתחום הלוגיסטיקה וקיימות על ידי קרן ההיסטוריה של הפרלמנט הבריטי. פרידמן על רקע האירוע בווסט מיניסטר אבי בלונדון / צילום: שיר גולני
 נבחר כאחד המנהיגים פורצי הדרך בתחום הלוגיסטיקה וקיימות על ידי קרן ההיסטוריה של הפרלמנט הבריטי. פרידמן על רקע האירוע בווסט מיניסטר אבי בלונדון / צילום: שיר גולני

פותרים את בעיית "המייל הריק"

לצד תחומי ייצור החשמל והתעשייה, נמצא תחום התחבורה והלוגיסטיקה במקום "מכובד" ברשימת התעשיות המזהמות ביותר. מנתוני הרשות הבינלאומית לתחבורה נקייה והסוכנות הסביבתית של האיחוד האירופי, עולה תמונה עגומה הנוגעת לפליטת גזי חממה בענף - עם ממוצע פליטות שיכול להגיע ל-37 ג'יגה טון פחמן דו-חמצני לשנה.

בענף התחבורה והלוגיסטיקה, בעיית פליטת הפחמן מורכבת מכמה גורמים מרכזיים. אחד מהם הוא "המייל הריק". מדובר בחלקים בנסיעה שבהם משאיות נוסעות ריקות או נוסעות בכיוון אחד עם משא, אך חוזרות בלא כלום. "במקרה הזה, מדובר בניצול לא נכון של הנסיעה ובזיהום סביבתי שלא לצורך, שמטרתנו לצמצמם למינימום", מסביר פרידמן. על פי הנתונים, כ-27% מהמשאיות באירופה, 36% בארה"ב ו-46% באסיה נוסעות ריקות, ללא מטען. המשמעות היא - נסיעות מיותרות שצמצומן וייעולן ישפר משמעותית את שרשרת האספקה ויפחית דרמטית את פליטת גזי החממה.

לבעיית "המייל הריק", ניתן לצרף את צורכי השינוע של חברות שונות. למשל, חברות מסוימות שזקוקות לשינוע בתנאים מסוימים, כגון קירור או איטום מיוחד; מצב אשר גם במקרה של משאית פנויה, מחייב שימוש ברכב ייעודי, או מטענים הנזקקים לאישורים רגולטוריים מיוחדים.

לחשב את פליטת גזי החממה

הפלטפורמה של טראקנט מעניקה מענה לבעיות הללו באמצעות מודל כלכלי של שיתוף משאבים, כפי שמסביר פרידמן: "פיתחנו פלטפורמה שיוצרת אקו סיסטמה רחבה שמתקשרת דיגיטלית עם כל אחת מהמערכות השונות בהן משתמשות חברות לוגיסטיקה: ERP, TMS ו-Fleet Management. הביג דאטה שנצבר במערכת מאפשר לבינה מלאכותית (AI) וללמידת המכונה (ML), לאתר את המייל הריק, ולבצע ההתאמות החכמות (Perfect Mach) בין מטענים למשאיות, לאחר התאמה רגולטורית.

מדובר בפיתוח של פלטפורמה מבוססת ענן, לתיאום בין מטענים שדורשים שינוע לבין משאיות ריקות, הנמצאות בדרך ליעד של אותם המטענים. "הפלטפורמה מאפשרת לחברות הובלה ולוגיסטיקה למזער את הנסיעות הריקות באופן משמעותי, באמצעות ממשק תיעדוף אוטומטי של רכבים זמינים לחברות שונות, על-ידי ביצוע מכרזי התאמה חכמה על בסיס מיקום בזמן אמת, בין משאיות ריקות לבין מטענים . כל זאת באמצעות מערכת תשלום פשוטה, שמכוונת לעסקי B2B. בכך היא למעשה פועלת להפחתת נסיעות ריקות ממטען וכתוצאה מכך לצמצום פליטות פחמן", מסביר פרידמן.

בנוסף לכך, מחשבת המערכת בזמן אמת את סך כל פליטות גזי החממה שכרוך בנסיעה או במקבץ של נסיעות. היא מאפשרת לקבל החלטות שינוע וחיבור מטענים גם על סמך נתונים אלה. כמו למשל לתעדף נסיעות פחות מזהמות, ובכך משקללת גורם נוסף שיכול לסייע לצמצום פליטת הפחמן. בעתיד יסייעו הנתונים הללו לחישוב מיסוי של מדינות על פליטות עודפות, כמו גם כבסיס לסחר בחוזי פליטה בין חברות.

לצד זאת, גם נושא תאונות הדרכים הוא לא פחות חשוב. לרכבים כבדים אחריות לא קטנה לתאונות הדרכים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל עולה כי ב-30% מתאונות הדרכים הייתה מעורבות של כלי רכב כבד (18% באיחוד האירופי ובאוסטרליה). בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בישראל למעלה מ-21 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים, מהן 985 היו קטלניות, קרי: קרוב ל-100 תאונות בהן נהרג לפחות אדם אחד בממוצע בשנה. פרידמן מציין כי לצמצום הנסיעות, וייעולן, תרומה, לפיכך, גם להפחתת תאונות הדרכים: "פחות משאיות על הכביש שווה פחות תאונות".

"יש פה אינטרס שאינו רק סביבתי, אלא גם חברתי וכמובן כלכלי לחברות, שמחפשות איך לצמצם את הוצאות התחבורה והלוגיסטיקה שלהן מבלי לפגוע בתפקוד", אומר פרידמן.

''יש פה אינטרס שאינו רק סביבתי, אלא גם חברתי וכמובן כלכלי לחברות, שמחפשות איך לצמצם את הוצאות התחבורה והלוגיסטיקה שלהן מבלי לפגוע בתפקוד'' / צילום: Shutterstock באדיבות טראקנט
 ''יש פה אינטרס שאינו רק סביבתי, אלא גם חברתי וכמובן כלכלי לחברות, שמחפשות איך לצמצם את הוצאות התחבורה והלוגיסטיקה שלהן מבלי לפגוע בתפקוד'' / צילום: Shutterstock באדיבות טראקנט

הסכם כוונות עם הצבא האמריקאי

לפרידמן, מייסד החברה, עבר עשיר בחיבור שבין תחום הלוגיסטיקה לתחום הסביבתי. ב-2015 הוא הגיע לראשונה לוועידת האקלים, שממנה יצא הסכם פריז, כחלק מהמשלחת של המשרד לאיכות הסביבה בישראל. מאז, הוא נטל חלק מספר פעמים בוועידה, כולל זו האחרונה, בגלזגו, בה השתתף באירוע של הפורום הבינלאומי לתחבורה International Transportation Forum) - ITF). שם הוא הציג את הטכנולוגיה של טראקנט כפתרון זמין ונגיש לבעיית שרשרת האספקה העולמית, והצהיר כי: "רק רגולציה מדינתית ובינלאומית חזקה, תעודד את הסקטור הפרטי לעמוד ביעד השאפתני של אפס פליטות ב-2050".

מאז ההשתתפות בוועידת האקלים בפריז ב-2015, הקימה החברה משרדים בצרפת ורומניה, בנוסף לאלו באילת ובתל אביב וחתמה על הסכמי עבודה מול מפעלים וחברות הובלה גדולות באירופה, עם צפי לפעילות עתידית גם בספרד, איטליה וגרמניה.

בימים אלו מקדמת החברה פיתוח עסקי בארה"ב ובאירופה, במסגרתו כבר נחתמו בחודשיים האחרונים שני הסכמי כוונות, האחד עם צבא ארצות הברית, לבחינת הטמעת הטכנולוגיה של טראקנט בכל מערך הלוגיסטיקה של הצבא האמריקאי ברחבי העולם והשני, עם חברת הלוגיסטיקה סיגמאי, אשר בין לקוחותיה נמנים נאט"ו, אלביט רפאל ורבים נוספים. הסכם עבודה משמעותי נוסף, לאינטגרציה עם טראקנט, שנחתם בחודש אפריל, הינו עם חברת חניית המשאיות הגדולה ביותר באירופה - לוגפיי, בעלת אפליקציה לה 1.3 מיליון הורדות, והוא צפוי להוביל לצמצום הנסיעות הריקות של אותן משאיות.

תהליך הכניסה לשוק האמריקאי, שהגשמתו תעלה בקנה אחד עם חזון ההנפקה בנאסד"ק של החברה, מתיישב גם עם חזרתה של ארה"ב להסכם פריז (2015) והעלאת נושא האקלים לראש סדר היום הציבורי בארה"ב ואירופה; כמו גם עם הבעיה החמורה ממנה סובלות כיום שרשראות האספקה העולמיות, ובמיוחד מאז משבר הקורונה וכיום גם בשל המלחמה באוקראינה - קרי העומס הרב שנגרם בענף הלוגיסטיקה, עם דגש על נקודות החיבור בנמלי הים והאוויר, בהעברת סחורות ממקום למקום, היווצרות של פקקי ענק, הגוררים מחסור וכתוצאה מכך עליית מחירים.

לדברי פרידמן: "פתרונות טכנולוגיים שיודעים לייצר קונקטיביות, דיגיטציה וקונפורמציה, יכולים להקל ול ה ביא לפתרון מהיר למשבר של שרשראות האספקה".

דברים דומים אמר גם מנכ"ל נמל חיפה, מנדי זלצמן, בהודעה מחודש ינואר השנה, לפיה הנהלת נמל חיפה, לה הוצגה הטכנולוגיה של טראקנט, "תשמח, ככל שחברות התובלה ומרכזי האחסון יטמיעו את הטכנולוגיה של טראקנט ונמל חיפה יהפוך שחקן פעיל בהטמעת והרחבת השימוש בטכנולוגיה".

הטכנולוגיה של טראקנט נבחרה כ-Top Technology לשנת 2021. שער ה-Logistics Tech Outlook Magazine / צילום: שיר גולני
 הטכנולוגיה של טראקנט נבחרה כ-Top Technology לשנת 2021. שער ה-Logistics Tech Outlook Magazine / צילום: שיר גולני

בהודעה שפרסם הנמל הוסיף זלצמן כי "מצאנו בטראנקט טכנולוגיה ישראלית חדשנית ואנחנו נשמח להיות שותף פעיל בהטמעת והרחבת השימוש בטכנולוגיה זו, בוודאי לאור כך שהטכנולוגיה יוצרת מצב של WIN-WIN, בו גם תשתפר הרווחיות והיעילות של לקוחות הנמל וגם ייווצר שיפור במדדי התנועה והגנת הסביבה".

אז האם יצליח העולם לבצע את הדרוש על מנת להציל את עצמו מההתחממות הגלובלית? הרבה קולות סביבתיים בשנים האחרונות נשמעים סקפטיים, ומאשימים את מנהיגי העולם בכך שהם טומנים ראשם בחול בשל אינטרסים פוליטיים ובכל מקרה מציבים יעדים שאפתניים שספק אם ניתן יהיה לממש. עם זאת, נראה כי לפחות למגזר הטכנולוגי הצעות ופיתוחים רבים שיכולים, גם אם באמצעות תמריצים כלכליים, לסייע לצמצם את פליטת הפחמן בענפים שונים, וביניהם הלוגיסטיקה והתחבורה. ראיה להכרה בכך ניתן לראות בבחירת הטכנולוגיה של טראקנט לאחת מעשר המובילות באירופה בתחום הלוגיסטיקה וההובלה לשנת 2021, על ידי מגזין Logistic Tech Outlook, אחד המגזינים הנחשבים בעולם בתחום.

"אני חושב שאנחנו צריכים לפעול ברמה המיידית בסקטור הפרטי ולה רתם לתהליך הגלובלי והמדיני של צמצום פליטת הפחמן", מסכם פרידמן. "זה חשוב מאוד עבור הדור שלנו ודור ההמשך. אני מאמין שהשימוש במערכת של טראקנט היא אבן דרך בהגעה ליעד".