"לדור החדש יש הרבה יותר הון פנוי וכסף חופשי והוא מחפש הזדמנויות"

"כשבחור בן 25 עובד בהייטק, מקבל משכורת גבוהה ויודע שבטווח הארוך יש לו הפרשות לפנסיה שדואגות לו ליציבות, ההסתכלות שלו להשקעות לטווח ארוך היא שונה. לדור החדש יש הרבה יותר הון פנוי וכסף חופשי והוא מחפש הזדמנויות", כך אמר אמיר מוריץ, יועץ לחברות פינטק, לשעבר עובד באגף התקציבים באוצר, בפאנל "מילניאלס והשקעות" בוועידת ישראל לעסקים, שעסק בהשקעות של הדור הצעיר, בהנחיית בר לביא, עורך אתר גלובס.

לדבריו, "אותם צעירים יכולים לזהות שורט סקוויז בנכס מסוים לפי מה שהם קראו ובדקו, ורצים לשם לסחוט מזה כסף. זו תפיסת עולם אחרת לגבי מה עושים עם הכסף הפנוי. לי יש כמה אפליקציות שבעזרתן בכל רגע אני מחליט איפה נכון שהכסף שלי יהיה. בשוק הקיים, זה משמעותי כדי לזהות הזדמנויות".

פרשת גיימסטופ שעלתה לכותרות בשנה החולפת, עם נסיקת המניה שהפכה לפופולרית אצל משקיעים הפעילים ברשתות החברתיות, וקריסתה בהמשך, סיפקה הצצה לעולם השקעות אלטרנטיבי. האם המשקיעים היום משקיעים כמו פעם?
מוריץ: "ההורים שלנו היו הולכים ליועץ השקעות בבנק כדי שישמור על ערך הכסף. הצעירים היום יודעים לקבל רעיונות השקעה ממקומות אחרים ויכולים לקנות מניות ונכסים מכל מקום בעולם, וגם הרבה יותר קל להם בזה".

זה לא מסוכן? אפשר לסמוך על מקורות המידע ברשתות החברתיות?
עידן בן שמעון, מהנדס תוכנה ומנכ"ל "פופ-אפ", חברה לפיתוח אפליקציות ומערכות תוכנה, "כמעט בכל שעה יוצאים ברשת 2-3 מטבעות וירטואליים, והרצות מטבע כמו שנעשה בימים האחרונים עם מטבע קריפטו של משחק הדיונון שעלה חזק ואז התגלה כהונאה היא דבר טבעי בעולם הקריפטו".

לדבריו, "אחת הסכנות ואחד האתגרים למשקיעים הוא לדעת מאחורי איזה מהמטבעות עומד גוף חזק. יש כלים לפיהם צריך למדוד את ערך המטבע, וקודם כל צריך לבחון את האתר, מתי נבנה, עם איזה צוות ומי האנשים העומדים מאחורי המטבע, מה הותק והניסיון שלהם בתחום, ועוד. כך אפשר להבין אם מדובר במזימה או במשהו אמיתי".

מוריץ הוסיף כי "גם בשוק ההון אין דרך להבטיח את הכסף, וגם שם מפסידים כסף ואפשר להפסיד גם במקומות אחרים. הקונה צריך להיזהר. אין לקונים ציפייה לבייביסיטר על ההשקעות שלהם, לכן הם עושים יותר שיעורי בית מאשר עשו בעבר לפני ביצוע השקעה".

יש מנגנוני הגנה פנימיים ממעשי נוכלות בפורומים?
מוריץ: "ברדיט לדוגמה מתבססים על מוניטין, ועוקבים אחרי מישהו בזכות זה שהוא אמין, כך שאם תתבצע הונאה, יפסיקו לסמוך עליו בפעם הבאה ויפסיקו לעקוב אחריו. הדבר הזה דומה להתנהלות גם בתחומים אחרים באינטרנט".

מלבד השקעה דרך בנק או בית השקעות, איך עוד אפשר להשקיע כיום?
בן שמעון: "היום הרוב זה בעצם רשתות חברתיות. ברגע שאנשים משפיעים יוצרים טוויט, אפשר לדעת מה קורה לשוק. אני בניתי בוט קטן שמזהה אמירות של אלון מאסק על מטבע מסוים, ובמקרה הוא צייץ על אותו מטבע, מה שהקפיץ אותו באותו רגע ב-20%. היה אפשר לראות את זה קורה עם מאסק כמה פעמים בחצי השנה האחרונה".

מוריץ: "יש עוד לא מעט כלים, גם מבחינת נגישות לפלטפורמות. המטרה היא לא הנגישות לשוק עצמו, אלא קבלת מידע מאיפה שנוח לך וקל לך. כך צריך לבחור את הדרכים לסחור".

כשנשאל אם דרך ההשקעות הזו לא מזכירה קצת הימורים, ענה מוריץ כי הוא סבור שההנחה הזו שגויה. לדבריו, "יש לזה בסיס הגיוני יותר מאשר להימורים. שורט סקוויז במניה אפשר לזהות על בסיס היגיון. הדור הצעיר מודע יותר לניתוח דוחות, מבין יותר למה חברות לא מתומחרות נכון ואיפה אפשר להרוויח מזה וזה מה שמשמעותי. טוויטר, טלגרם ורדיט הם מקורות אינסופיים לרעיונות השקעה, והדור הצעיר לא רוצה להשקיע באג"ח בריבית אפסית, אלא רוצה להרוויח כסף על ההון הפנוי שלו".

אז צריך להיות מתוחכם היום כדי לדעת מתי להיכנס ומתי לצאת?
בן שמעון: "לכן האמירה שאם אתה לא בוט אתה לא קיים הולכת ומתחזקת. אם נכנסת להשקעה 30 שניות מאוחר מדי, הלך הכסף".

איך ייראה עולם ההשקעות בעוד עשור?
בן שמעון: "נבנה מושג חדש, וממסחר ארוך טווח ומסחר יומי, יש כבר מסחר שעתי ודקתי, במסגרתו נכנסים לנכס ויוצאים ממנו במהירות".

מוריץ הוסיף כי "כמות הנכסים שתהיה קיימת למשקיעים תהיה גדולה הרבה יותר מהיום, מעבר לאג"ח ולמניות. ייווצרו הרבה יותר הזדמנויות השקעה שצעירים יוכלו להגיע אליהם מכף היד שלהם, והנגישות אליהם רק תגדל".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות