ארנונה

דר הרחוב פנה לעירייה שתבטל את רישומו כמחזיק בנכס ותפסיק את הליכי הגבייה נגדו, אך העירייה סירבה לבחון את טענותיו מטעמים פורמליים • ביהמ"ש: "ההחלטה נגועה בחוסר סבירות קיצוני. מצופה מהרשות שלא לאטום את אוזניה למול מה שעשוי להוות תוצאה שכרוך בה עוול לאזרח, ובמיוחד לאזרח מוחלש"

החברה ערערה על פסיקות של מנהל הארנונה בעיריית ת"א ושל ועדת הערר לארנונה, אך ערעורה נדחה גם במחוזי • תשלם כ־442 אלף שקל ארנונה בשנה על עשרות המחסנים, במקום פחות מ־100 אלף שקל

כיצד מבריחה תעשיית ההנחות בארנונה יזמים מתל אביב לגבעתיים, כל הפרטים על חברת הסייבר החדשה של מנכ״ל NSO לשעבר שלו חוליו, ומה ידוע בינתיים על גל הפיטורים הצפוי באינטל • וגם: משבר מניות השבבים ומנכל״ית יאנגו דליברי מדברת לראשונה • השבוע שהיה בהייטק ומדע 

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו • ההחלטה של עיריית תל אביב לשלול מחברת סימילרווב את מעמד בית התוכנה ולא להעניק לה הנחה בארנונה מעידה לדברי מנכ"ל החברה אור עופר על חוסר העניין שלה להמשיך ולהיות בירת ההייטק הישראלי • את המאבק המשפטי מול העירייה הוא רואה כמאבקו של ענף ההייטק כולו: "אם אנחנו מפסידים - הענף כולו מפסיד"

את הפער בין ההשקעה הנדרשת בכל תושב להכנסות הרשויות מארנונה ניתן לסגור בעיקר על ידי הכנסות מעסקים • אלא שהתכנון העירוני והמחוזי בישראל מנותק מהכלכלה ומעמיד את ראשי הערים בבעיה • כך ניתן לצמצם את הפערים בין הערים ולייצר תשתית שיוויונית יותר

סעיף ההצמדה למדד המחירים לצרכן היה בעשור האחרון עוד כוכבית שולית בחוזים ובתשלומים רבים, אך אינפלציה של 4.4% הפכה אותו לסעיף ששווה 11 מיליארד שקל • בקצבאות ביטוח לאומי, בארנונה, בבלו, בפנסיות התקציביות וגם במשכנתאות ובשכר במגזר הציבורי: כמה מהמשק הישראלי צמוד למדד?

לחשבון הארנונה האחרון של תושבי תל אביב צירפה העירייה הודעה שהתעריף לדירות שמושכרות לנופש יעלה משמעותית • אבל ההעלאה תלויה באישור משרד הפנים, שבפעם הקודמת לא אישר

משרד הפנים הגיש טבלת תעריפי ארנונה חדשה שהמחירים בה גבוהים בעד 40% מהמחיר הממוצע כיום • העיריות אומנם עדיין אינן מחויבות להעלות את המחיר, אך אלו שיבחרו לא לעשות זאת עלולות לשלם על כך בגובה המענקים שהן מקבלות מהמדינה

האוצר מציע לשנות את סיווג הארנונה של חברות הייטק כך שחברות העוסקות בפיתוח תוכנה ולא בייצור יכללו בקטגוריה של משרדים, שירותים ומסחר ולא של תעשייה • המהלך, שצפוי להשפיע על מרבית תעשיית הייטק הישראלית, יכניס מיליוני שקלים לקופות הרשויות המקומיות

יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס זועם על תוכנית האוצר, לפיה רשויות מקומיות עם הכנסות רבות מארנונה עסקית יסבסדו כאלה שמתבססות על ארנונה ממגורים, כדי לשכנע ראשי רשויות לבנות דירות

בחוק ההסדרים הקודם ניסו באוצר להעלות את הארנונה למגורים מדי שנה ב-2%, אבל כעת הם החליטו לתקוף מכיוון אחר • כעת, לפחות בתיאוריה, רשויות מקומיות יפסיקו לחלום רק על הקמת מגדלי משרדים, והן אולי אפילו יחלמו על עוד דירות מגורים • כוכבי השבוע

כשהמדינה מחזיקה ב־41% מתקציב הרשויות המקומיות והארנונה למגורים הפסדית, קשה למצוא עיריות שממהרות לבנות עוד דירות • הסכמי הגג אמנם לא הצליחו לזרז בנייה למגורים, אבל ייתכן שהפיתרון מסתתר בהם

משרד הפנים הודיע כי עדכון הארנונה לשנת 2023 יעמוד על 1.37%: מדובר על עלייה יחסית מתונה לעומת העלייה אשתקד שהייתה בשיעור 1.92% • איך ההתייקרות נראית בפועל? על כל 100 שקלים ששילמנו קודם, נשלם עוד 1.3 שקלים בעקבות ההעלאה הנוכחית, כך שעל דירת 90-100 מ"ר נשלם עוד 70-100 שקלים בשנה בממוצע

כחלק מרפורמת ביזור הסמכויות לשלטון, מתכננת הממשלה להעביר את הסמכות לקביעת תעריפי הארנונה ממשרד הפנים לרשויות המקומיות • אף שמדובר בטעות של הממשלה אשר תגרום לטלטלה במשק בשל רצונן של הרשויות המקומיות למלא את קופתן - מה בכל זאת צריך לעשות אם הרפורמה תצא לפועל?

דלית זילבר |

בקיץ הקרוב תסיים דלית זילבר את תפקידה כמנכ"לית מינהל התכנון • בראיון לגלובס היא אומרת שאינה מוטרדת מהדחייה באישור של החלופה לתמ"א 38 ("גם אם יידחפו עוד כמה פרויקטים בצנרת, זה לא ישנה את התמונה"), ולא מתרגשת מהקמה של כמה יישובים חדשים קטנים

כיצד משפיע מצבו של נכס על תשלום הארנונה בגינו, ומהם התנאים שדורשות הרשויות כדי לקבל פטור מלא מתשלום • גלובס עושה סדר