בהמשך לייסוף המהיר של השקל אחרי קביעת היציג, לאחר ירידה של הדולר לרמה של 3.08 שקלים, נרשם תיקון חד מעלה
סקירת בנק ישראל למחצית הראשונה של 2021 מצאה כי הסיכון שאליו חשופה המערכת הבנקאית בגין האשראי למגורים גבוה יחסית, אף שמגבלת שיעור המימון המקסימלי בישראל שמרנית • הסיבה: העלייה בנטילת משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים של 60%-75%
בנק ישראל רכש 1.7 מיליארד דולר בשוק המט"ח באוקטובר • המטבע המקומי רשם ייסוף חריג בשבועיים האחרונים והתחזק מתחילת השנה בכ-6% כנגד סל המטבעות לרמת שיא היסטורית • במיטב דש מסמנים את הסיבה העיקרית
בנק ישראל יכול לברך על התקציב, שלמרות הבעיות הרבות בו יעודד את הפעילות הכלכלית והוא הטוב ביותר שניתן היה להשיג לנוכח המגבלות הפוליטיות
הדולר מתחזק מול המטבעות בעולם אחרי הריבית בארה"ב אך מול השקל הדולר מתקשה לטפס • האם הסוחרים הזרים שוב הושפעו מהעלאה אגרסיבית של הריבית בפולין? • ההשוואה בין ישראל לפולין מסוכנת. אם מבקר המדינה עשה כך, לא מן הנמנע שגם השחקנים הזרים רואים את האפשרות להעלאת ריבית בישראל למרות שאין סיבה לכך
עקב בצד אגודל הבנק האמריקאי החל בנסיגה מהמדיניות האולטרה מרחיבה, ובאותה נשימה הצליח להפריד בין המהלך הצפוי של צמצום רכישות האג"ח לבין הציפיות להעלאת ריבית • עיקר השאלה נוגעת להגדרה של "זמני" בכל הקשור לאינפלציה
לפי ההסכם, שכר המינימום צפוי לעלות בשיעור נמוך יותר מקצב שחיקת השכר במשק כתוצאה מהאינפלציה • אם היו מותירים את הנוסחה לחישוב שכר המינימום כפי שהייתה, מצבם של המועסקים היה טוב בהרבה
הכלכלנים בשוק מסכימים כי רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי האמריקאי מיותרות בעת הזו נוכח ההתאוששות הכלכלית • האם השווקים מגלמים את הנסיגה מהמדיניות המרחיבה?
הדולר נמצא בשפל של 25 שנה מול השקל, אך מבנק ישראל לא נשמעת שום התייחסות • גם אם הבנק החליט להתערב הבוקר בשוק המט"ח נוכח הדרמה של הימים האחרונים, נראה שזה לא מספיק • מה אפשר לעשות, והאם גם משרד האוצר אמור לקחת חלק?
עפ"י הערכת בשוק, בנק ישראל עומד מאחורי העליות בדולר, לאחר שהגיע הבוקר כבר מתחת ל-3.11 שקלים • היצואנים יערכו מחר כנס חירום מיוחד בצל התרסקות הדולר
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של הפניקס-אקסלנס: "הבאזז בימים האחרונים סביב השקל כל-כך גדול, עד שנראה שמישהו המליץ עליו באיזה פורום ברדיט" • הדולר, שצנח הבוקר בכ-1%, מתחזק כעת ב-0.5%
הייסוף החד והמהיר שנרשם בשקל בימים האחרונים מכביד על היצואנים, ובמקביל ממתן בישראל את השפעות האינפלציה המורגשת בעולם • לבנק ישראל יהיה קשה לאפשר את המשך המגמה, אך אם בכוונתו להמשיך להתערב בשוק המט"ח, עליו לשדר נחישות אמינה לגבי תוואי הריבית
האירו נופל ב-1.3% מול השקל לרמה של 3.636 שקלים - שפל של יותר מ-20 שנה; הדולר יורד ב-0.5% מול השקל ונסחר ברמה של 3.14 שקלים - שפל של 10 חודשים • פעיל בשוק המט"ח: "בנק ישראל לא יצטרך להעלות ריבית כמו שהשוק מתמחר, אבל עד שהם לא יסבירו זאת השוק ימשיך להשתולל"
השקל חזק יותר מאי פעם, הודות לכלכלה האיתנה ולהמשך תנועות ההון ארצה, והוא ממתן את לחצי האינפלציה • לאחר שהרף התחתון של 3.2 שקלים לדולר נחצה, תוהים היצואנים שנפגעים מכך באיזו רמה יאבד בנק ישראל את סבלנותו
השער הנומינלי אפקטיבי (לשעבר סל המטבעות), המהווה אינדיקטור מהותי לקבלת החלטות בשוק המט"ח, רושם שפל היסטורי, ברקע לעלייה בהיצע המט"ח • מי צפוי ליהנות מהמהלך?
לדברי יאיר אבידן, הבנקים בישראל בתהליכי מינוי גורמים שייטפלו בראייה כוללת של סיכוני ה- ESG • "חובות הגילוי יהיו ברורים"
אורי פסובסקיאינפלציהבורסות עולםטרגטיניב פגוטכלכלת ארה"בפדרל ריזרבשוק ההון