יצירת מאגר מידע כה רגיש בידי המשטרה מעלה חשש לדליפה ולשימוש לרעה על ידי בעלי הגישה אליו • זהו כוח שאסור לתת בידי השלטון
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום את הצעת החוק שנועדה לאפשר שימוש במצלמות ביומטריות לזיהוי פנים במרחב הציבורי • מה אומרת ההצעה, באילו תנאים ייעשה שימוש בנתונים, ומה הבעייתיות בחוק?
את הקריירה שלו כעיתונאי ספורט ב"ידיעות" סידר לו נוני מוזס ■ בחיידק הגנת הפרטיות הוא נדבק כשייצג את כדורגלני הנבחרת בפרשת נערות הליווי ■ ועכשיו הוא נלחם בכל הכוח במאגר הביומטרי ובחוקי האח הגדול
טוענת כי ההוראה האוסרת על המשטרה לקבל גם במקרים דחופים פירוט שיחות של עיתונאים צריכה לחול על כל בעלי החיסיון - ובהם עורכי דין ופסיכולוגים
חוק "האח הגדול" מקנה למשטרה יכולת לקבל נתוני תקשורת, טלפוניה ואינטרנט על כל אדם: מספרי טלפון, יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים, נתוני איכון לפי אנטנות סלולריות ונתוני גלישה באינטרנט
זאת לאחר שבדיון האחרון של הוועדה התגלה כי המשטרה ממשיכה לקבל מחברות התקשורת נתונים על אזרחים כגון שם, מספר תעודת זהות, מען ומספר טלפון - ללא צו שיפוטי
לשכת עורכי הדין הגישה עתירה לבג"ץ בבקשה להגביל את החוק ולא להחילו על עורכי דין, כדי להגן על החיסיון בינם ובין לקוחותיהם החוק מאפשר למשטרה לקבל במקרי חירום נתונים על אזרחים ללא צו בית משפט
גלובס עושה סדרהמאגר הביומטריהצעת חוקזיהוי פניםחקיקהמשטרת ישראלפגיעה בפרטיות