חוק המארגנים

חוק מארגני עסקאות (חוק התחדשות עירונית [הסכמים לארגון עסקאות], תשע״ז-2017) הוא חוק שנחקק כדי להגן על בעלי דירות מפני ״מאכערים״, כלומר, גורמים לא מקצועיים שנהגו להחתים בעלי דירות על התקשרות בלעדית מולם ואז חיפשו יזם כדי לחבור עימו למטרת פרויקט. הבעיה היא שלא תמיד המהלך הבשיל: הבלעדיות שעליה חתמו בעלי הדירות לא אפשרה להם לצאת מהעסקה, והאינטרס של המאכער לא תמיד היה זהה לזה של בעלי הדירות. החוק הסדיר בבהירות את הכללים לעבודתם של מארגני עסקאות או של חברות לליווי בעלי דירות, את התנאים לחתימה על חוזה עימם ואת אבני הדרך ולוחות הזמנים שעליהם לעמוד בהם כדי להיות זכאים לתמורה. לוחות הזמנים הקבועים בחוק מארגני עסקאות הם עד שנתיים לארגון עסקה לביצוע פרויקט לפי תמ״א 38 או עד חמש שנים לארגון עסקת פינוי בינוי. אם מארגן העסקה לא עומד במועדים שנקבעו, יש עילה ואפשרות לביטול העסקה בתנאי שרוב בעלי הדירות מסכימים לעשות זאת. למידע נוסף, ולמדריכים וסרטונים בנושא התחדשות עירונית כנסו למדריך ההתחדשות העירונית של גלובס.