יצחק עמית

למרות הפרסומים לפיהם משרת שר האוצר כבר הוצעה לדרעי, נתניהו טרם פנה ליו"ר ועדת הבחירות כדי לבקש לקבוע כי אין קלון במעשיו של יו"ר ש"ס • כך או כך, הסוגיה צפויה להגיע לבג"ץ

תקציב ועדת הבחירות יובא לאישור הכנסת שבועיים בלבד לפני הבחירות, וצפוי לעמוד על 530 מיליון שקל - זינוק של 35% בתוך שנתיים • בזמן כה קצר, לחברי הכנסת אין יכולת ממשית לדון בו • וגם: מדוע היועמ"שית לא מונעת מרה"מ שימוש במוסדות שלטון בתקופת בחירות?

מה ההבדל בין שיקלי לאחרים שמועמדותם אושרה? למשל, שאותו ביקשו לפסול • המשרוקית של גלובס

שריונו של עמיחי שיקלי ברשימת הליכוד לכנסת נפסל בעקבות עתירת מפלגת מרצ • לעומת זאת, עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד שריון עידית סילמן בליכוד נדחתה • לפי יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, "שיקלי המשיך בהפקעת המנדט שהבוחר נתן לסיעתו ולא לו באופן אישי כדי לעשות במנדט שימוש נגד עמדת סיעתו"

אחרי שוועד עובדי משרד החוץ הודיע כי הוא צפוי לשבש את הבחירות בחו"ל, אהובה שפילר, הממונה על הנושא, שלחה לעובדים מכתב מאיים • "הפרעה לסדר התקין של הבחירות היא עבירה לפי סעיף 119 (1) לחוק הבחירות והעונש על כך הוא שנתיים מאסר", כתבה •  שפילר ציינה כי ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית יש סמכות ייחודית להוצאת צו מניעה נגד העובדים, גם ללא צורך בפנייה לבית הדין לעבודה

השופט יצחק עמית דחה את בקשת התנועה לאיכות השלטון לקבוע קלון על יו"ר ש"ס אריה דרעי באופן שימנע ממנו לכהן כשר, אך הותיר פתח למנוע ממנו כהונה עתידית • נקבע כי אם דרעי ירצה לכהן כשר, הוא או מי שיבקש להקים ממשלה ייאלץ להגיש בקשה להסרת הקלון • התנועה לאיכות השלטון: "החלטה מרשימה"

מועמד מטעם הציונות הדתית, צבי סוכות, הגיש עתירה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בטענה כי מופצים נגדו מסרונים מכפישים • השולחת, שינובר גרופ, טוענת כי המסרונים נועדו לעזור לסוכות

ראש ההרכב השופט בעליון יצחק עמית רמז כי אם פאינה קירשנבאום תקבל אחריות על מעשיה בדרך של חזרה מהערעור, בית המשפט יפחית מעונש המאסר בן ה-10 שנים שהוטל עליה

נתונים שהגיעו לגלובס חושפים מי משופטי העליון ישבו במספר הגבוה ביותר של דיונים • עוד עולה כי בדומה להשתתפות בדיונים, גם בכתיבת פסקי דין יש הבדלים משמעותיים בין השופטים

לאחר דיון בגלגול רביעי, ובחלוף 6 שנים, החליטו שבעה שופטי בית המשפט העליון להותיר את פסק הדין בעניינו של רפי רותם שהורשע בעבירות הטרדה בטלפון כחלק ממאבקו ברשויות החוק • השופטים קיימו דיון בשאלה - האם רשאי בית המשפט לבחון את סבירות ומידתיות החלטת רשויות התביעה להגיש כתב אישום? • נקבע בדעת רוב (4 מול 3) כי הדרך לבחון טענות על החלטה להעמיד לדין היא דרך "הגנה מן הצדק", ובית המשפט לא יכול להתערב מטעמים של סבירות ומידתיות

במרבית ההליכים בהם נעשה שימוש בטענת ההגנה מן הצדק הסתבר כי היא אינה אלא כסות להיעדר טענות של ממש לגופם של דברים • הניסיון מלמד כי רק במקרים מעטים וחריגים השימוש בשיח הזכויות הוא מוצדק - במרבית המקרים שימוש חסר בסיס מוצק ומובהק בטענה של "הגנה מן הצדק", אינו פועל לטובת התכלית לשמה נוצר – הגנת על זכויות האדם במסגרת ההליך הפלילי

השופט יצחק עמית הכריע בסוגיה העקרונית והבהיר כי הצגת חומר חקירה לשופט מבלי לחשוף אותו לחשוד היא פרקטיקה מקובלת • "ככל ששלב החקירה מתארך, ולנוכח הפגיעה בזכות הקניין בעקבות התפיסה, הביקורת השיפוטית לגבי החומר החסוי צריכה להיות קפדנית יותר", קבע

פסיקת בג"ץ להרחיב את מדיניות השבות מעבר לנכתב בחוק מעידה על השינוי הנדרש במערכת המשפט

התקנות לניהול הליכים אזרחיים קובעות כי ביהמ"ש חייב ככלל לפסוק הוצאות בבקשות, כגון רשות ערעור, ולנמק את החלטתו • לפי בדיקת גלובס, אפילו השופט העליון יצחק עמית, שעמד בראש הוועדה שניסחה את התקנות, לא מקפיד על קיומן

בשנה החולפת ניתנו בביהמ"ש העליון 290 פסקי דין בהרכב של שלושה שופטים או יותר • גלובס בדק מה היה הספקו של כל אחד מ-15 שופטי העליון ומצא פערים משמעותיים • השופט "המצטיין" עמית כתב 37 פסקי דין, ואילו בתחתית הרשימה ניצבת השופטת ענת ברון עם 9 פסקי דין

ב-2018 קבע שופט במחוזי כי בעל מגרש בנתניה יפוצה בכמיליון שקל, לאחר שמגרש בבעלותו נמכר על ידי מתחזה, ללא ידיעתו • את הסכום חויבו לשלם שני עורכי הדין שייצגו את המתחזה • כעת, בית המשפט העליון הפך את הפסיקה